סופר סת"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה"{{הערה|בתניא פרק מ"א אדמו"ר הזקן מבאר שכוונה זו היא בתחילת הכתיבה ובלשונו: "כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים כמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה הריני כותב לשם קדושת ס"ת" ובהמשך מבאר שבכל שעה ושעה משעות היום שולט צירוף אחר משם הוי' וחיות שונה ולכן כשלומד תורה יש לו לכוון כל שעה בכך שלומד תורה לשמה. ואולי יש לומר כך גם בנוגע לכתיבת סת"ם}}. בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". [[שם הוי']], לפי ה[[קבלה]], יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.