בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

בכ"ו אייר [[תשפ"ד]], נקראו חברי בית הדין לאסיפה, במהלכה הוביל הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] מהלך לצירוף שישה רבנים חדשים לבית הדין ובכך להרחיבו כפול ממה שהיה במשך שנים רבות: הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]], הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], הרב [[יעקב מנדלסון]], הרב [[חיים קיז'נר]].

המהלך נתקל תחילה בהתנגדות מתוך חברי בית הדין עצמו{{הערה|זאת לאחר שמינוי החברים החדשים לא עמד על סדר היום לכתחילה והועלה במפתיע על ידי סגן המזכיר, ולאחר נסיון להדיר מהדיון וההחלטה חלק מחברי בית הדין ופעולות נוספות. כאשר יצאה ההודעה הראשונה באתר COL על המינוי, טרם שבית הדין הפיק הודעה מטעמו, יצא מכתב הבהרה המבטל את מהלך ההרחבה ועל המכתב חתמו מזכיר בי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] וקבוצת רבני הערים בבי"ד: הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]] והרב [[משה הבלין]].}}, אך בהמשך זכה המהלך לתמיכה בדיעבד של רוב חברי בית הדין{{הערה|בשעות הערב נערך מפגש בביתו של הרב ירוסלבסקי, בו נטלו חלק הרב ירוסלבסקי, הרב גלוכובסקי וארבעה מהרבנים החדשים, במהלכו בירך הרב ירוסלבסקי את החברים החדשים.}}, כאשר על המינוי כולו נמתחה ביקורת ציבורית בשל טענות שונות{{הערה|הטענה העיקרית הינה שהקריטריונים למינוי הרבנים החדשים אינה ברורה כל צרכה, ונראה כי נבחרו באופן שרירותי רבנים שיש להם קרבה משפחתית לחלק מחברי בית הדין המכהנים, ולא לפי גודל וחשיבות הקהילה או קריטריון הגיוני אחר. בנוסף, עלתה טענה שאופן המינוי נוגד את הנחיית הרבי לרב ירוסלבסקי שפעולות בית הדין מחוייבים להיות באמצעות אסיפה מסודרת עם דיון והחלטה משותפת, ולא שחברי בית הדין מדברים זה עם זה באופן פרטי ומגיעים להחלטה.}}.