2,628
עריכות
דנייפרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט. | מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט. | ||
==ישיבה מחתרתית== | |||
בשנת תרפ"ט נפתחה בעיר ישיבת 'תומכי תמימים' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה בנעוול ובחרקוב נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפאס. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה. | |||
הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום חיידר לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין. | |||
גלותו של רב העיר | |||
באותן שנים הלכו הרדיפות והחריפו. השלטונות החרימו את בתי הכנסת, ביניהם גם את בית הכנסת של הרב לוי יצחק "מערנור שול". הם הותירו רק בית כנסת אחד לכל יהודי העיר, ברחוב יורדאנסקא (כיום קצובינסקי). הרב לוי יצחק עבר אפוא להתפלל בבית כנסת זה. סביב בית הכנסת התרכזו מעט יהודים קשישים שכבר לא היה להם ממה לחשוש. בית כנסת זה נותר פתוח כל השנים ופועל עד ימינו אנו. | |||
כאמור, מעקבים קפדניים נערכו אחר הרב לוי יצחק, אולם הוא לא נעצר. דרשותיו בבית הכנסת, פעילותו הנמרצת לאפיית מצות מהודרות ועוד מעשים רבים למען חיזוק היהדות, "הפריעו" לקומוניסטים, אך הם הבליגו כל העת, כנראה מחשש לתגובת העולם על מעצר רב עיר חשוב. הרב לוי-יצחק מצדו המשיך לעודד את הקהילה החב"דית והרעיף רוח חיים ליהדות בעיר. הוא עשה זאת אף על פי שידע כי פעולותיו מתועדות. | |||
היה זה בשנת תרצ"ט, כאשר נוכחו השלטונות כי הוא מפעיל פעילות מחתרתית בעיר ומחוצה לה, או-אז החליטו לעוצרו ובכך להכות את הפעילות היהודית באזור מכה אנושה. היה זה בליל ט' ב[[ניסן]] [[תרצ"ט]], כאשר נעצר בביתו שברחוב באריקאדנא 13 בשלוש לפנות בוקר. על דלת הבית נשמעו דפיקות גסות והרבנית פתחה את הדלת. מולה עמדו ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. | |||
"היכן הרב שניאורסאהן?" שאלו ונכנסו אל הבית. לאחר חיפוש מדוקדק נלקח לבנין הנ.ק.וו.ד שבעיר, שם נחקר ימים ארוכים בחקירה קשה ומתישה. אחת החקירות נמשכה עשרים וארבע שעות ברציפות! | |||
בתום החקירות הוכן כתב אשמה חמור במיוחד. בכתב אשמה מוזכרים הן בנו הרבי, והן מחותנו - הרבי [[הריי"צ]]. כמו כן הואשם בגין דרשותיו שנשא בבית הכנסת: "הזכות לדרשה השבועית בבית הכנסת, מנצל שניאורסאהן עבור הוצאת דיבה על השלטון הסובייטי ועל מנהיגיו". | |||
בתום החקירות הועבר לקייב ומשם הוחזר לבית הסוהר בדנייפרופטרובסק, שם נכלא למספר חודשים עד שילוחו לגלות לעיירה צ'אילי בקזחסטן. | |||
הרב לוי יצחק, נפטר מתוך יסורים, בגלות קזחסטן ביום כ' ב[[מנחם אב]] [[תש"ד]]. | |||
כשנתיים המשיכה הקהילה היהודית והחסידית בעיר את חייה ללא מנהיג, עד שעלה עליה הכורת הנאצי ימ"ש. | |||
==האסון== | |||
לפני פרוץ מלחמת העולם השניה התגוררו בעיר כמאה אלף יהודים. אלה היוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. בתחילת המלחמה טרם ידעו בעיר מה קורה בחזית, ומה מעוללים הנאצים ליהודי פולין ובאיזורי הכיבוש הנוספים. כאשר החל "מבצע ברברוסה" במהלכו פלש צבא גרמניה בפתאומיות לתוככי ברית המועצות, החל פינוי מהיר של מוסדות הממשל. בהמשך פונו גם בתי חרושת גדולים ומוסדות המפלגה הקומוניסטית. | |||
עם המוסדות ובתי החרושת יצאו גם רבים מהעובדים, רבים מהם יהודים. הפינוי התנהל באי-סדר ובבהלה. הפינוי התרחב לאחר הפצצת העיר על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני בחודש [[תמוז]] [[תש"א]]. | |||
כשהחלו סוף סוף להגיע שמועות מאומתות על יחסם של הגרמנים ליהודים, החלה בריחת המונית של יהודים לכיוון אסיה התיכונה. לעומתם היו יהודים שזכרו את הגרמנים מימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחסם ליהודים היה סביר יחסית ליחס המשפיל של הקומוניסטים, ואלה העדיפו להמתין בעיר ולראות כיצד יפול דבר. | |||
כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר היתה קשה ביותר. מספר היהודים שרצו לעזוב את העיר גדל במהירות. היציאה מהעיר היתה באמצעות רכבות עמוסות לעייפה שיצאו לדרכן בשעות הלילה בגלל החשש מהפגזות; אחרים ברחו באמצעות עגלות רתומות לסוסים, אבל הם לא הספיקו להרחיק לכת. חלקם נשבו בידי הגרמנים וחלקם התייאשו ושבו לעיר. | |||
בין הנמלטים היו גם חסידים רבים וביניהם: ר' [[יצחק גולדשמיד]] (בנו ר' נחום נסע לארץ הקודש כמה שנים לפני כן), ר' [[נח גוצינסקי]] ר' [[מנחם גנזבורג]] ועוד. זה האחרון נפטר בעת המלחמה כתוצאה מרעב ואפיסת כוחות. | |||
לאחר שהעיר הופגזה מהאוויר, נכבשה על ידי הגרמנים בראש חודש מנחם אב תש"א. מיד עם כיבוש העיר החלו תושבי העיר האוקראינים להבליט את יחסם האנטישמי לשכניהם. הם ערכו התנפלויות על יהודים ואירעו אף מקרי רצח אכזריים. גם הגרמנים פרצו לבתי היהודים, שדדו ורצחו ללא הבחנה. | |||
כעבור זמן קצר הוצא צו כי על היהודים לענוד [[מגן דוד]] על שרוולם. ביום י"ז [[תשרי]], יום ראשון של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]], נצטוו היהודים להכניס לקופת המפקדה הגרמנית סך גדול בשווי 25 או 30 מיליון רובל (אודות גובה הסכום יש גרסאות סותרות). | |||
בשבת חול המועד סוכות תש"ב נצטוו יהודי דנייפרפטרובסק להתרכז ביום [[שמיני עצרת]] בבנין הכלבו הגדול של העיר - ה"אוניברמג"' השוכן ברחוב הראשי של העיר, לשם "העברתם למקום אחר לבטחונם והגנתם". | |||
היהודים הורשו לקחת עמם דברי ערך ומצרכי מזון. רבים מהיהודים האמינו להודעה והם הגיעו בהמוניהם לבנין הכלבו. כל חפציהם נלקחו מהם, והם התבקשו לצעוד רגלית בליווי שוטרים אוקראינים לדרום העיר, מאחורי בית הספר לתחבורה. הם צעדו בבטחון מבלי לדעת לאן מוליכים אותם. הם האמינו כי הם נלקחים למקום מבטחים, שם האוקראינים האנטישמיים לא יוכלו לפגוע בהם. כאשר גילו את מה שעומדים לעולל להם היה כבר מאוחר. | |||
אלפי יהודים הועמדו על פתח הבור הגדול, ונורו במכונות יריה. ה'אקציה' נמשכה גם למחרת ביום [[שמחת תורה]]. בשעת ההוצאה להורג הביאו הגרמנים למקום תזמורות שניגנה ברקע הצווחות האחרונות של הנרצחים. | |||
רבים מחסידי חב"ד הצליחו להימלט מהעיר בטרם נכבשה, אבל היו חסידים שנותרו בעיר וסביבותיה, ונרצחו על קידוש ה'. | |||
אחד מבני החבורה היה הרב יוסף ראובן דובקין ובני משפחתו. הוא למד בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שבליובאוויטש, כיהן כרב ושו"ב בכמה עיירות ובהם ניבודרובקה ואמור. הוא, רעייתו רבקה לבית גולדשמיד וכמה מילדיו נספו. | |||
מלבדם יש עוד מאות רבות של חסידי חב"ד שנספו על קידוש ה'. | |||
==55,432 נספים הי"ד== | |||
בימי השמחה - שמיני עצרת ושמחת תורה - נורו ונהרגו עשרות אלפי יהודי דנייפרפטרובסק ובהם חסידי חב"ד רבים, כאשר רק בודדים הצליחו בנס להציל את נפשם מגיא ההריגה. | |||
בדו"חות עוצבות-ביצוע של הנאצים בברית המועצות, המצויים ב"יד ושם" - נכתב: "בדנייפרפטרובסק 55,432 מומתים בתחילת אוקטובר 41". | |||
רק יהודים מעטים נותרו בעיר לאחר הטבח הנורא בשמחת תורה תש"ב, מהם שברחו לכפרים סמוכים ומהם שהסתתרו בבתי שכניהם. | |||
כך נגדעה קהילת חב"ד בעיר שבראשה עמדו רבנים חב"דיים במשך כמאה שנים, ובה גדל הרבי מלך המשיח. | |||
==דנייפרפטרובסק כיום== | ==דנייפרפטרובסק כיום== | ||
כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. | כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. | ||