עבודת התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏חשיבותה: ויקיזציה, הרחבה
אין תקציר עריכה
(←‏חשיבותה: ויקיזציה, הרחבה)
שורה 5: שורה 5:
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.
ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערה|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}.


ה[[בעש"ט]] הסביר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/98.htm כתר שם טוב אות צח]‎‎ [בהוצאת קה"ת, תשפ"א - ע' יג, ג-ד].}} שמטרת ה[[תפילה]] היא להגיע להכרה שה' נמצא גם בכל סוגי הצער שהמתפלל עובר (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך [[צב]]) נוצר מעצמו) ולכן שתי הדעות בגמ'{{הערה|ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.}} בסדר הקדימה - האם יש לסדר את שבחיו של ה[[קב"ה]] לפני התפילה או אחרי התפילה אינם חולקות, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה הנ"ל, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך [[אמונה]] פשוטה.
ה[[בעש"ט]] הגדיר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/98.htm כתר שם טוב אות צח]‎‎ [בהוצאת קה"ת, תשפ"א - ע' יג, ג-ד].}} את מטרת ה[[תפילה]] כהכרה ומודעות בטוב הנפעל מלמעלה גם בזמני צער העוברים על  המתפלל, (כפי שהשריון של 'קמצא' (ראה אודותיו בערך [[צב]]) נוצר מעצמו), בדרך זו הוא הסביר את המחלוקת בגמרא{{הערה|ברכות לב, סע"א. וע"ז – ע"ז ז, ב.}} בסדר הקדימה בתפילת שמונה עשרה - האם יש לסדר את שבחיו של ה[[קב"ה]] לפני התפילה או אחרי התפילה, להסבר הבעש"ט הדעות אינן חולקות אחת לשניה, משום שמשתיהן ניתן להגיע להכרה בטוב בעתות צער, אף כשלא מסדרים את שבחיו של הקב"ה ניתן להתפלל מתוך [[אמונה]] פשוטה.
אך [[אדמוה"ז]] חידש שהדרך להגיע ל[[אהבה]] ו[[יראה]] לה' היא דוקא ע"י [[התבוננות]] באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|תניא פרק ג'.}} - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה{{הערה|וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר ה[[בעש"ט]] וחידושו של [[אדה"ז]] ב[[התבוננות]] דוקא שחודרת ב[[פנימיות]].}}.  
 
[[אדמוה"ז]] חידש שהדרך להגיע ל[[אהבה]] ו[[יראה]] לה' היא דוקא על ידי [[התבוננות]] באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|תניא פרק ג'.}} - לסדר את שבחיו של הקב"ה לפני התפילה, וזו הדרך הרצויה בעבודת התפילה{{הערה|וראה גם בעלון נפלאות מס' 284 עמ' 11 ואילך בביאור מאמר ה[[בעש"ט]] וחידושו של [[אדה"ז]] ב[[התבוננות]] דוקא שחודרת ב[[פנימיות]].}}.
 
באמצעות התפילה פועלים [[יחוד]] ודבקות עם הקב"ה{{הערה|נתבאר בתורה אור עט, ג (עפ"י משניות כלים פ"ג מ"ה), בת עין ד"ה "זאת חקת התורה", ופרי צדיק מאמר קדושת השבת ב (עפ"י משניות סוטה פ"ג מ"ד ) ועוד.}}, בתורת החסידות ביארו את שורש המילה תפילה והקבילו אותה למונח התלמודי '[[התופל כלי חרס]]'.


מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.
מטרתה העיקרית של עבודת התפילה היא לברר ולתקן את המידות, על ידי כך שמבארים בדברי הסבר ומתוך רגש את התענוג שבקיום רצון הבורא{{הערה|'ענין ירידת הנשמה היא בשביל העבודה האלוקית, לברר ולזכך את המידות טבעיים, אשר לכל זה יכול כל אחד ואחד לבוא רק על ידי העבודה בתפילה'. הקדמה לקונטרס התפילה}}. בחסידות מוסבר שעבודת התפילה היא עיקר עבודת האדם בעולם הזה{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט, חלק ד' עמוד שיד.}}.

תפריט ניווט