שמואל צדק שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''שמואל צדק-שניאורסון (דלאקישוילי)''' ([[תרצ"ט]]-[[י"ט אדר|י"ט אדר ראשון]] [[תשד"מ]]) היה שוחט ובודק, רב העיירה ואני שבגרוזיה, ולאחר עלותו לארץ ממפעילי [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע חינוך]] ב[[קריית מלאכי]] וממנהיגי הקהילה הגרוזינית המקומית.

בבחרותו נסע לישיבה גדולה 'קול יעקב' ב[[מוסקבה]] שם למד אצל רב העיר וראש הישיבה הרב [[יהודה לייב לוין (מוסקבה)|יהודה לייב לוין]] והרב [[שמעון טרבניק]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] והתמחה כ[[שוחט ובודק]]. בהגיעו לגיל חתונה, בא בקשרי השידוכין עם מרת רחל ראיה{{הערה|נולד ב[[ח' ניסן]] [[תש"ג]].}}, בתו של רב העיירה וואני חכם אבישי דז'נשוילי.

בשנת [[תשל"א]] עלה לארץ הקודש, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקרית מלאכי, ועם התיישבותו החל לעסוק ב[[מבצע חינוך]] עם בני הנוער מהעדה הגרוזינית, ולא חסך מאמצים וטרחה כדי להכניס כמה שיותר נערים לחינוך הכשר, ולצורך כך אף היה נוסע לערים סמוכות להפעיל את כל כושר השכנוע שלו על הנערים וההורים.

לאחר עלותו ארצה, הוזמן יחד עם כל העולים על ידי המזכירות לבקר בחצרות קודשנו בחודש החגים. מאז פגישתו עם הרבי התקשר אליו בלב ונפש, ומגודל התקשרותו ביקש מהרבי רשות להחליף את שם משפחתו לשם שיכלול גם את שם משפחתו של הרבי - שניאורסון. הוא ביקש מהרבי להישאר לגור ב[[קראון הייטס]] סמוך לרבי, אך הרבי ציווה עליו לחזור לארץ ישראל. מאז טס לרבי עוד פעמים נוספות.

התמסר במיוחד ל[[מבצע תפילין]] בין חיילי [[צה"ל]], אליו הלך מדי יום בעת הפסקת צוהריים במפעל בו שימש כשוחט.

23 שנים בדיוק לאחר פטירתו, אירעה תאונה ברכב בו נסעו בני משפחתו כדי לעלות על קברו, ורעייתו ובתו נהרגו באופן טראגי כתוצאה מתאונה זו, בעוד חתנו ניצל בנס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/27840 דיווח על התאונה באתר {{COL}}].}}.