בית הכנסת אהל יצחק (יפו): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏היסטוריה: הרחבה)
שורה 13: שורה 13:
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים".  
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים".  


בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב".  
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב".  


הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים":
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים":
987

עריכות

תפריט ניווט