2,724
עריכות
רקיעים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←וילון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''רקיע''' הוא, על-פי ה[[פשט]] כינוי יחידני כולל ל[[שמים]] שנבראו ביום השני ל[[בריאת העולם]]. אך [[חז"ל]] מבארים שבפרטיות ישנם כמה רקיעים, ונחלקו [[חז"ל]] בכמות הרקיעים הקיימים. הקביעה שהתקבלה היא שישנם שבעה רקיעים. | |||
הרקיעים | מהות הרקיעים מבוארת בהרחבה הן ב[[נגלה]] והן ב[[תורת החסידות]]; לעיתים מפורש שהם '''רוחניים''' ולעיתים שהם '''גשמיים'''. | ||
==בריאת הרקיע== | |||
הרקיע התהווה ביום השני ל[[בריאת העולם]] על-ידי הבדלת המים העליונים מהמים התחתונים{{הערה|[[בראשית]] א, ו. [[מדרש רבה]] בראשית ד, ב.}}, אך המים ברקיע נבראו רוחניים{{הערה|שם=מונ|1=[[מורה נבוכים]] חלק ב' פרק ל'.}}. ב[[תניא]]{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק י"ב.}}, שבמאמר "יהי רקיע" נברא לא רקיע אחד אלא כמה. | |||
==כמות הרקיעים== | |||
נחלקו ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת חגיגה]] י"ב, ב'.}} האם הם שניים (דעת רבי יהודה, שנאמר{{הערה|[[דברים]] י', ד'.}} "השמים ושמי השמים") או שבעה (דעת [[ריש לקיש]]: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות{{הערה|וילון . . נכנס שחרית ויוצא ערבית (אחראי לזריחה ולשקיעה), ומחדש בכל יום מעשה בראשית . . רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין . . שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים . . זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי (ברוחניות) ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן . . מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה . . מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד . . ערבות שבו צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתיד להיבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים". (וגם ריש לקיש לומד הכל מפסוקים).}}). | |||
==רוחניים או גשמיים== | ==רוחניים או גשמיים== | ||
===הרוחניים=== | ===הרוחניים=== | ||
כשנכנסו ארבע מהתנאים ל"פרדס", אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}} ה[[רמב"ם]] מסביר שבכך התכוון רבי עקיבא להזהיר שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]]. | |||
'''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות (דעשיה?){{הערה|שהרי אדם הראשון נברא [[גן עדן|בגן עדן ארץ]] - ושם הייתה השכינה. וע"י החטאים הסתלקה לרקיעים הרוחניים ש"מעליו"}}, וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר. | '''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות (דעשיה?){{הערה|שהרי אדם הראשון נברא [[גן עדן|בגן עדן ארץ]] - ושם הייתה השכינה. וע"י החטאים הסתלקה לרקיעים הרוחניים ש"מעליו"}}, וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר. | ||
| שורה 10: | שורה 18: | ||
===הגשמיים=== | ===הגשמיים=== | ||
לעיתים המילה רקיע מכוונת ל[[שמים]], ולעיתים למה שמעל השמים{{הערה|שם=מונ}}. | |||
ב[[ספר החקירה]] להצ"צ{{הערה|סוף פרק ט'.}} מבאר, ששבעת הרקיעים הם שבעת הגלגלים (=שבעת הכדורים השקופים) עליהם כותב ה[[רמב"ם]]{{הערה|ל' יסודי התורה פרק ג'.}} שבהם קבועים הכוכבים. | ב[[ספר החקירה]] להצ"צ{{הערה|סוף פרק ט'.}} מבאר, ששבעת הרקיעים הם שבעת הגלגלים (=שבעת הכדורים השקופים) עליהם כותב ה[[רמב"ם]]{{הערה|ל' יסודי התורה פרק ג'.}} שבהם קבועים הכוכבים. | ||
ובלשון הרמב"ם{{הערה|בהלכה ג'.}} "כל הגלגלים אינן לא קלים ולא כבדים ואין להם לא עין (צבע) אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות. וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת למראית העין בלבד הוא לפי גובה האויר. וכן אין להם לא טעם ולא ריח לפי שאין אלו המאורעין מצויין אלא בגופות שלמטה מהן". דהיינו, אף שהם גשמיים- אין זו הגשמיות שאנו מכירים אלא נעלית ומזוככת ממנה. | ובלשון הרמב"ם{{הערה|בהלכה ג'.}} "כל הגלגלים אינן לא קלים ולא כבדים ואין להם לא עין (צבע) אדום ולא עין שחור ולא שאר עינות. וזה שאנו רואין אותם כעין התכלת למראית העין בלבד הוא לפי גובה האויר. וכן אין להם לא טעם ולא ריח לפי שאין אלו המאורעין מצויין אלא בגופות שלמטה מהן". דהיינו, אף שהם גשמיים- אין זו הגשמיות שאנו מכירים אלא נעלית ומזוככת ממנה. | ||
| שורה 20: | שורה 31: | ||
דהיינו, ר' יהודה וריש לקיש אינם חולקים, אלא שריש לקיש דיבר על הרקיעים "הנראים" (שבהם צבא השמים: השמש, הירח והכוכבים), ור' יהודה דיבר גם על רקיעים רוחניים. רבינו מוסיף בהערתו שם בשיעורים בספר התניא, שעל פי דברי המפרש, מיושבת גם ה'סתירה' בדעת ר' יהודה, שבספר הזהר{{הערה|חלק א' ל"ב ב'.}} אומר במפורש כדעת ריש לקיש! | דהיינו, ר' יהודה וריש לקיש אינם חולקים, אלא שריש לקיש דיבר על הרקיעים "הנראים" (שבהם צבא השמים: השמש, הירח והכוכבים), ור' יהודה דיבר גם על רקיעים רוחניים. רבינו מוסיף בהערתו שם בשיעורים בספר התניא, שעל פי דברי המפרש, מיושבת גם ה'סתירה' בדעת ר' יהודה, שבספר הזהר{{הערה|חלק א' ל"ב ב'.}} אומר במפורש כדעת ריש לקיש! | ||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}}, שהרקיע השני נחלק בעצמו לשבעה רקיעים, והם הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם הלכות יסודי התורה שם, שכל כוכב קבוע בגלגל אחר, וכל הכוכבים נמצאים ברקיע השני שבשבעת הרקיעים (כמבואר גם בגמרא חגיגה שם). ובלשונו: "הכוכבים הם ברקיע השני; אלא שרקיע זה גופא נחלק לשבעה רקיעים שהם שבעה כוכבי לכת (ומוסיף גם:) ומלבדם ישנו רקיע השמיני שבו כל שאר הכוכבים שנראים ברקיע". | |||
דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר. | דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר. | ||
| שורה 46: | שורה 56: | ||
====ערבות==== | ====ערבות==== | ||
"צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". ערבות {{הערה|בהבא לקמן ראה אוה"ת דברים ד"ה עניין כי עם ה' החסד עמ' א'תקצ"א, וש"נ.}} הוא הרקיע השביעי, החביב משאר הרקיעים כערך שבת לגבי ששת ימי המעשה{{הערה|זוהר שמות, תרומה קס"ה ב', ובמדרש רבה פרשת אמור ס"פ כ"ט.}}, ועיקר עניינו "גנזי חיים וגנזי שלום" עליהם לומדת הגמרא מהפסוק{{הערה|תהילים ל"ו י'.}} "כי עמך מקור חיים". מקור חיים הוא [[אור אין סוף]], והוא "מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך"{{הערה|לקו"ת בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את החיים.}}, ועניינו מבואר באריכות במקומות רבים בתורת החסידות. | "צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים{{הערה|גמרא חגיגה שם.}}". ערבות {{הערה|בהבא לקמן ראה אוה"ת דברים ד"ה עניין כי עם ה' החסד עמ' א'תקצ"א, וש"נ.}} הוא הרקיע השביעי, החביב משאר הרקיעים כערך שבת לגבי ששת ימי המעשה{{הערה|זוהר שמות, תרומה קס"ה ב', ובמדרש רבה פרשת אמור ס"פ כ"ט.}}, ועיקר עניינו "גנזי חיים וגנזי שלום" עליהם לומדת הגמרא מהפסוק{{הערה|תהילים ל"ו י'.}} "כי עמך מקור חיים". מקור חיים הוא [[אור אין סוף]], והוא "מקור כל התענוגים ומקור כל החיים שנהנין הנשמות עמך בעצמותך"{{הערה|לקו"ת בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את החיים.}}, ועניינו מבואר באריכות במקומות רבים בתורת החסידות. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]], דף יב, עמוד ב | |||
*[[הרמב"ם]], [[משנה תורה]] ספר המדע, הלכות יסודי התורה פרק ג'; [[מורה נבוכים]] חלק ב' פרק ל' | |||
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ספר הליקוטים]] '''[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&pgnum=799 ערך רקיע]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||