חקל תפוחין קדישין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
שורה 3: שורה 3:
משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]].
משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]].


בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", כי המילה [[שדה]] היא משל להשכינה כפי שנמצאת בכניסת השבת, שאז היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לאצילות הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, היא השכינה כפי שמלובשת בקלי' להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.
בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", המילה [[שדה]] היא משל לשכינה בזמן כניסת השבת, בשעה זו היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לעולם ה[[אצילות]] הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, מורה על השכינה כפי שמלובשת ב[[קליפות]] להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת.


מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע|זריעה]] .
מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע|זריעה]] .

תפריט ניווט