אפרים רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף

כבר בשנת [[תשי"א]] התבטא עליו [[כ"ק אדמו"ר]] (ב[[יחידות]] לר' [[דוד רסקין]])) "ווי האט ער אריינגעפאלן ביי זיי"{{הערה| מרשימת יחידות מכ"ב שבט תשי"א עם התמימים בערל יוניק ודוד רסקין.}} ואחרי תשרי [[תשי"ד]] ששהה בבית אחותו מרת [[שרה כהנוב]] וזכה להיות במחיצת הרבי לתשרי, השתדל כ"ק אדמו"ר ופעל עליו שיעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים{{הערה| מסופר שאחותו נכנסה ליחידות בקשר לנשי חב"ד, והרבי שאל אותה בנגוע להאורחים ששהו אצלה לתשרי ואמרה שכולם כבר הלכו להם, ואח"כ שאל לה בנוגע אחיה, ואמרה שכבר חזר לישיבה (תורה ודעת) והרבי אמרה לה מ"זאל זעהן אז ער זאל קומען לערנען דא", ואכן השתדלה ע"י חביריו לפעול עליו שיעבור, והוא הסכים ובקשר עם זה נכנס  

בשנת [[תשי"ד]] בדרכו חזרה ממרכז שליחות ביחד עם חביריו, היה מעורב בתאונת דרכים קשה, בה היה מחוסר הכרה, למחרת בבוקר הם קיבלו מכתב מהרבי עם ברכה לרפואה שלמה. בהתוועדות בשבת הזכיר הרבי ש{{ציטוטון|ישנם כמה בחורים שזקוקים לרפואה – יהי רצון שתהיה להם רפואה באופן שלא זו בלבד שלא ישאר שום רושם, אלא אדרבה, שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף, כמו בתשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות. וכולם יאחלו להם ויברכו אותם שיהיה אצלם תוספת חיזוק בבריאות הגוף}}. כשחזר לניו יורק אמרו לו מה[[מזכירות]] שהרבי רוצה לדבר אתו, כשנכנס ליחידות אמר לו הרבי "אני פשוט רוצה לראות אותך ולדרוש בשלומך"{{הערה|"איך וויל דיר פשוט פרעגען וואס דו מאכסט"}}.

אחר החתונה נסע עם רעייתו לשליחות בפיטסבורג שבפנסילבניה, והוא התמנה כמלמד, ולאחר מכן לתפקיד מנהל ישיבת אחי תמימים המקומית. בהמשך מונה גם לרב בית הכנסת "כתר תורה". שם היה מוסר שיעורים בתורת החסידות לקהילה ועוסק ב[[הפצת המעיינות]] והיהדות בפיטסבורג.