39,916
עריכות
אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פסקיו בסוגיית קו התאריך: קיצור נוסף
(←פסקיו בסוגיית קו התאריך: קיצור) |
(←פסקיו בסוגיית קו התאריך: קיצור נוסף) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון. | בימי מלחמת העולם השניה, שהו פליטים ובהם קבוצה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים בפולין, בעיר קובה שביפן, והיתה בעיה הלכתית קשה בגין קו התאריך, מכיון שיש הסבורים שביפן חלה השבת באיחור של יום לעומת [[ארץ ישראל]], ביום שנחשב בעולם המערבי כולו כיום ראשון בשבוע. החזון איש, פסק בצורה החלטית כי יש לשמור על יום ראשון היפני כ[[שבת]] היהודית.<REF> לפסק זה הסכים גם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הגרי"ז מבריסק]] כמקובל בידו פסקו של אביו [[רבי חיים מבריסק|רבי חיים]] בענין.</REF> לאחר מכן הגיעו תשובות הפוכות מהרבה מגדולי ישראל<REF> [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, והרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי.</REF> שפסקו כי יש לשבות ב[[יום השבת]] המקובל ולא ביום ראשון. | ||
בשבתות הבאות נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. | בשבתות הבאות שלאחר הפסק, נשמעו בקובה קולות סותרים; בזמן שבחדר אחד נשמע קולו של הקידוש, הרי שבחדר השני נשמע קול ההבדלה. בסופו של דבר, ב[[יום הכיפורים]], רוב התלמידים כבר ממילא הגיעו לשנחאי,<REF> לאחר שבשלהי חודש מנחם אב הוגלו על ידי היפנים לשנחאי.</REF> ובמקום זה כבר היה ברור לכולם כי הקביעות היא כבכל העולם. רק קבוצה קטנה, שהורכבה ברובה מבני ישיבות, נותרה עוד בקובה, והם הגיעו לשנחאי מספר חודשים אחר כך. אלה נחלקו ביום הכיפורים לשלוש קבוצות: חלק קיימו את פסק החזון איש, "אכלו ברביעי וצומו בחמישי" - ששבת חלה ביום ראשון. היו שקבעו את יום רביעי בשבוע כיום הכיפורים, וחלק צמו במשך יומיים רצופים. | ||
חסידי חב"ד, קיבלו את יום רביעי כיום הכיפורים, ואילו למחרת אכלו ל'שיעורין'. [[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]], ו הזכיר כי ביפן נהגו חסידי חב"ד לחומרא ושבתו מעשיית מלאכה שני ימים, וכן בנוגע ליום הכיפורים השתדלו לאכול ביום השני פחות<ref>[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3340 בית משיח עמ' 612]</ref> מכשיעור.<REF> שאלה זו התעוררה שוב בעניין [[ספירת העומר]], כאשר הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] נסע בחודש [[אייר]] [[תש"ט]] מפריז לאוסטרליה, ושאל את הרבי מה"מ בקשר לספירת העומר - האם השתנתה לגביו הספירה, ומתי יחגוג את [[חג השבועות]] אותו צריך לחגוג ביום החמישים? על כך השיבו הרבי בפלפול ארוך המודפס ב[[אגרות קודש]] כרך ג' (אגרת תצד) בשנים מאוחרות יותר. המליץ הרבי מה"מ בגלל הספיקות שבדבר, שלא לעבור את [[קו התאריך]] בימי ספירת העומר, וכאשר [[שלוחים]] נסעו למזרח, היו עוצרים בארץ הקודש, ורק אז היו ממשיכים הלאה.</REF>. | |||
[[הרבי]] דיבר על כך בעת הסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] | |||
הרבי סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF> | הרבי סבר כי שיטתו בנוגע קו התאריך הינה דחוקה.<REF> [[:קובץ:חזוא בדברי הרבי.jpg]]</REF> | ||