עדין אבן ישראל (שטיינזלץ): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קישורים חיצוניים: הרחבה
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
|||
| (23 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) | שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) | ||
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg | |תמונה= עדין אבן ישראל.jpg | ||
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]]. | |תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]]. | ||
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] | |תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] | ||
|מקום לידה= [[ירושלים]] | |מקום לידה= [[ירושלים]] | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו"ר]] הראשון מסלונים. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו"ר]] הראשון מסלונים. | ||
אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. | |||
את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית. | |||
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב. | למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב. | ||
בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]). | |||
[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]] | [[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]] | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
==עם הרבי== | ==עם הרבי== | ||
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]] | [[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]] | ||
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן | בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן המבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלוהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}. | ||
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר". | ||
| שורה 43: | שורה 46: | ||
סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות. | סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות. | ||
===רב בית כנסת צמח צדק=== | |||
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]] | |||
הרב אבן ישראל מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]]. | |||
===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי=== | ===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי=== | ||
| שורה 50: | שורה 58: | ||
===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]=== | ===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]=== | ||
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, | בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן. | ||
לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. | לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן. | ||
| שורה 64: | שורה 72: | ||
===הישיבה הראשונה בברית המועצות=== | ===הישיבה הראשונה בברית המועצות=== | ||
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]] | [[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]] | ||
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ | בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט. | ||
הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. | הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. | ||
| שורה 83: | שורה 91: | ||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. | בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. | ||
| שורה 103: | שורה 111: | ||
[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]] | [[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]] | ||
== | ==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ== | ||
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}. | על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}. | ||
ראש ישיבת | ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה. | ||
אותו ראש ישיבה | אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא. | ||
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון | בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. | ||
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: | מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב: | ||
| שורה 139: | שורה 147: | ||
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא. | * '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא. | ||
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]]) | * '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]]) | ||
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד | * '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>. | ||
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר | * '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר | ||
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור. | * '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור. | ||
| שורה 149: | שורה 157: | ||
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים | * '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים | ||
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו. | * '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו. | ||
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] ( | * '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020). | ||
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]]. | *'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]]. | ||
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], | *'''התנ"ך המבואר''' - כולל חמש המגילות, בהוצאת "קורן ירושלים". | ||
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 160: | שורה 169: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67 | *[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67 | ||
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225. | *שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13. | ||
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6 | *'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6 | ||
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895. | *שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] | *[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ] {{קישור שבור}} | ||
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) | *[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) | ||
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society] | *[http://www.steinsaltz.org Aleph society] | ||
| שורה 177: | שורה 185: | ||
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | ||
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ] | *[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ] | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_92.html בשביל הרבי 'משיח' זה משהו שצריך להילחם בשבילו • מאמר מאלף של הרב עדין שטיינזלץ]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 183: | שורה 192: | ||
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]] | ||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||