חנוך הענדל הבלין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] שימש כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת "[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומה[[מזכירות]].   
בין השנים [[תרפ"ז]] - [[תש"ז]] שימש כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ ישראל]] בנוגע לפעילות למען טובת כלל [[יהודי]] [[רוסיה]] והתעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים ( - אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים. ניתנו במכסה מצומצמת), ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ברית המועצות]], במסגרת "[[הועד להצלת יהדות רוסיה]]" שעל ידי [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומה[[מזכירות]].   


היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], דבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי"ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ויש{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}} מי שנעצר. הנושא גם הגיע לעיתונות.
היה ממנהלי ישיבת [[תורת אמת]] - [[ירושלים]] לצד אביו הרב שלמה זלמן הבלין שהיה מנהל הישיבה, ולאחר פטירתו מילא את מקומו. בשלב מסויים החלו חיכוכים בין הנהלת הישיבה בירושלים לבין המרכז ב[[ניו-יורק]], דבר שהביא למשא ומתן עם ההנהלה שנמשך עד לשנת [[תשי"ג]]. בשנה ההיא הוחלפה ההנהלה על פי הוראת [[הרבי]]. במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}}. חסידים שונים סבלו מחיכוכים אלו, חלקם הופללו בעבירות חוק ונעצרו{{הערת שוליים|ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]] ור' [[משה אשכנזי]].}}. הנושא גם הגיע לעיתונות.


במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.
במשך השנים הענדל העלה על הכתב [[סיפור]]ים, אמרות ועניינים ב[[חסידות]] מפי גדולי ה[[חסיד]]ים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר [[המשפיע (הבלין)|המשפיע]] על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.

תפריט ניווט