ועידת לנינגרד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ההצעה והתנגדות הרבי הריי"צ
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בעקבות המחלוקת בין יוזמי האסיפה והמתנגדים לה, חל קרע בקהילה הרשמית של לנינגרד. עשרת החברים שומרי המצוות נוכחו שרוב חברי הקהילה, שאינם שומרי מצוות, מתעטרים בשם "קהילה דתית" על מנת לקדם יוזמות שיפגעו בדת. כדי לצמצם את הנזק, החליטו שומרי המצוות לפרוש מהנהגת הקהילה, ולפרסם בין כל יהודי לנינגרד שהקהילה הרשמית אינה דתית. בעקבות פרישתם, הקימו קהילה רשמית נפרדת - שנקראה קהילת "צמח צדק", ובראשה עמד הרב החב"די הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]]. | בעקבות המחלוקת בין יוזמי האסיפה והמתנגדים לה, חל קרע בקהילה הרשמית של לנינגרד. עשרת החברים שומרי המצוות נוכחו שרוב חברי הקהילה, שאינם שומרי מצוות, מתעטרים בשם "קהילה דתית" על מנת לקדם יוזמות שיפגעו בדת. כדי לצמצם את הנזק, החליטו שומרי המצוות לפרוש מהנהגת הקהילה, ולפרסם בין כל יהודי לנינגרד שהקהילה הרשמית אינה דתית. בעקבות פרישתם, הקימו קהילה רשמית נפרדת - שנקראה קהילת "צמח צדק", ובראשה עמד הרב החב"די הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]]. | ||
חברי הקהילה החפשים, שכעסו על המהלך, הסבירו לרב קצנלבויגן כאילו הקרע בקהילה הוא על רקע מחלוקת החסידים נגד המתנגדים, ובכך גררו אותו לתמוך בהם ולהתנגד לדעת הרבי הריי"צ{{הערה| ברור שלא כך שכן באותה תקופה קיבל הרב [[אברהם זלצמן]] הוראה לקבל קבלה לשחיטה מהרב המתנגד כי על אף חילוקי הדעות בינינו יש בו יראת שמים}}. כמו כן הפיצו בכל רחבי ברית המועצות ידיעות כאילו הרבי תומך באסיפה{{הערה|שם=ראח|1=רשימת הרב אליהו חיים אלטהויז הנ"ל.}}. בעקבות שמועות אלו, כתב הרבי ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ו]] מכתב גלוי בו התנגד בתוקף לאסיפה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תצט.}}. פירסום המכתב הגביר את ההתנגדות לועידה בין שומרי המצוות בברית המועצות - הצטרפו להתנגדות אנשי קהילות [[מוסקבה]], [[מינסק]], [[ויטבסק]], [[יקטרינוסלב]], [[קרמנצ'וג]] ועוד{{הערה|שם=תרכח|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תרכח.}}. | חברי הקהילה החפשים, שכעסו על המהלך, הסבירו לרב קצנלבויגן כאילו הקרע בקהילה הוא על רקע מחלוקת החסידים נגד המתנגדים, ובכך גררו אותו לתמוך בהם ולהתנגד לדעת הרבי הריי"צ{{הערה| ברור שלא כך שכן באותה תקופה קיבל הרב [[אברהם זלצמן]] הוראה לקבל קבלה לשחיטה מהרב המתנגד כי על אף חילוקי הדעות בינינו יש בו יראת שמים.}}. כמו כן הפיצו בכל רחבי ברית המועצות ידיעות כאילו הרבי תומך באסיפה{{הערה|שם=ראח|1=רשימת הרב אליהו חיים אלטהויז הנ"ל.}}. בעקבות שמועות אלו, כתב הרבי ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ו]] מכתב גלוי בו התנגד בתוקף לאסיפה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תצט.}}. פירסום המכתב הגביר את ההתנגדות לועידה בין שומרי המצוות בברית המועצות - הצטרפו להתנגדות אנשי קהילות [[מוסקבה]], [[מינסק]], [[ויטבסק]], [[יקטרינוסלב]], [[קרמנצ'וג]] ועוד{{הערה|שם=תרכח|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' תרכח.}}. | ||
בתקופה זו נקראו כמה מהרבנים אל משרדי הג.פ.או. ושם נחקרו אודות יחסם לועידת לנינגרד ולרבי הריי"צ. רבנים שהביעו את הסכמתם לאסיפה נשלחו בשלום, ואילו רבנים שהביעו התנגדות - הופעלו עליהם לחצים ופיתויים מאנשי הג.פ.או. לתמוך באסיפה. כשנודע הדבר, הבינו שומרי המצוות שהג.פ.או. עומד מאחורי האסיפה והיא משרתת את מטרותיו, ולא את מטרות היהדות, מה שהגביר את ההתנגדות לאסיפה. כך רעיון האסיפה ירד מהפרק{{הערה|שם=ראח}}. | בתקופה זו נקראו כמה מהרבנים אל משרדי הג.פ.או. ושם נחקרו אודות יחסם לועידת לנינגרד ולרבי הריי"צ. רבנים שהביעו את הסכמתם לאסיפה נשלחו בשלום, ואילו רבנים שהביעו התנגדות - הופעלו עליהם לחצים ופיתויים מאנשי הג.פ.או. לתמוך באסיפה. כשנודע הדבר, הבינו שומרי המצוות שהג.פ.או. עומד מאחורי האסיפה והיא משרתת את מטרותיו, ולא את מטרות היהדות, מה שהגביר את ההתנגדות לאסיפה. כך רעיון האסיפה ירד מהפרק{{הערה|שם=ראח}}. | ||