משחטת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''משחטת כפר חב"ד''' היא משחטה הממוקמת באזור התעשיה בפאתי [[כפר חב"ד]] (סמוך לתחנת הרכבת), בבעלותם של האב ר' [[שלמה ליפשיץ]], ובניו ר' [[בנימין ליפשיץ]], ור' צביקה ליפשיץ, המשחטה כוללת גם חנות בשר הנקראת 'עוף חב"ד'.  
'''משחטת כפר חב"ד''' היא משחטה הממוקמת באזור התעשיה בפאתי [[כפר חב"ד]] (סמוך לתחנת הרכבת), בבעלותם של האב ר' [[שלמה ליפשיץ]], ובניו ר' [[בנימין ליפשיץ]], ור' צביקה ליפשיץ, המשחטה כוללת גם חנות בשר הנקראת 'עוף חב"ד'.  
[[קובץ:המשחטה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[כפרות]] במשחטה]]
[[קובץ:המשחטה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד [[כפרות]] במשחטה]]
==היסטוריה==  
==היסטוריה==
בתחילה התנגד הרבי לקיום משחטה בכפר, את התנגדותו נימק הרבי מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, הן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים, הרבי גם אומר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי){{הערה|ממכתבים לועד כפר חב"ד,[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/6085.htm ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}.
בתחילה התנגד הרבי לקיום משחטה בכפר, את התנגדותו נימק הרבי מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, הן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים, הרבי גם אומר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי){{הערה|ממכתבים לועד כפר חב"ד,[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/6085.htm ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)}}.


בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי אמנם לא התפרסמה אמנם ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספר {{הערה|בעמוד 408}} (בשם ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש{{הערה|על טענה זו ניתן לערער בקלות משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא עוד טענות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר)}}.  
בשנת [[תשל"ז]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספרו{{הערה|בעמוד 408}} (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש{{הערה|על טענה זו ניתן לערער משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא עוד טענות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר)}}.


בשנות המ"ם כתב ר' [[שלמה ליפשיץ]] שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..."(המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410).}} הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], לבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.
בשנות המ"ם כתב ר' [[שלמה ליפשיץ]] שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר{{הערה|כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "'''מפורסם''' שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום '''כלל''' שהועד ישאל..."(המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410).}} הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], לבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.
[[קובץ:ר' שלמה ליפשיץ ובנו במהלך הכפרות במשחטה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה ליפשיץ ובנו במהלך מעמד הכפרות במשחטה]]
[[קובץ:ר' שלמה ליפשיץ ובנו במהלך הכפרות במשחטה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלמה ליפשיץ ובנו במהלך מעמד הכפרות במשחטה]]


תפריט ניווט