משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה חלקית
(המשך איחוד)
(עריכה חלקית)
שורה 4: שורה 4:


==תפלה==
==תפלה==
*'''אדון עולם''' בגימטרייא "[[אין סוף]]", והאין סוף בא לכאן ברמז, לומר כי בעולם האין סוף הוא בהעלם.
*"אדון עולם{{הערת שוליים|מתחילת תפילת השחר}}" - בגימטריא "[[אין סוף]]", שהוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף. הוא מופיע ברמז לומר, שבעולם הזה ה'אין סוף' הוא בהעלם.


ואדון העולם הוא בחינת ה[[רצון העליון]] לפני שנברא העולם, שהוא אין סוף.
*"אדיר במרום השם" זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]].


*'''אדיר במרום השם''' זהו בחינת [[חכמה]], ש'''א'''דיר '''ב'''מרום '''י'''' זהו "אבי" בחינת [[אב (חכמה)|אב שהוא חכמה]].
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}.


*'''אדירים משברי ים''' הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמבתחילתו.}}.
==תורת הנגלה==
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ]]</ref>.


*איתא '''אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן'''<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד.
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו.


והטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]].
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך.  


גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>.
==תורת הנסתר==
 
*"אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא" - "[[אמא עילאה]]" - ל[[ספירת הבינה]], והיא מקננת ושוכנת ב[[עולם הבריאה]].
על הפסוק "[[תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב]]" אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) '''אל תקרי מורשה אלא מאורסה''', ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]:
 
*'''אל תקרי מורשה''' - לימוד התורה אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה.
 
*'''אלא מאורסה''' - כשם שאירוסין בא ע"י קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו.
 
*"'''אם בחוקותי תלכו'''": ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך.
 
*'''"אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא"'''. "[[אמא עילאה]]" כינוי ל[[ספירת הבינה]], והיא מקננת ושוכנת ב[[עולם הבריאה]].


והיינו, שעיקר משכנה - התגלותה והשפעתה - של [[ספירת הבינה]] היא ב[[עולם הבריאה]], ולכן הספירה העיקרית בעולם הבריאה, היא הבינה.
והיינו, שעיקר משכנה - התגלותה והשפעתה - של [[ספירת הבינה]] היא ב[[עולם הבריאה]], ולכן הספירה העיקרית בעולם הבריאה, היא הבינה.

תפריט ניווט