יששכר בער לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף

כבר בילדותו, כשהיה מגיע עם משפחתו לביקור אצל [[אליעזר זוסיא פרטיגול|סביו החורג]] (שהתגורר ב[[קראון הייטס]]) היה מרבה לבקר ב-[[770]] בהזדמניות שונות, ואף בפעם הראשונה בה הניח [[תפילין]] ב[[בר מצווה|בר המצווה]] שלו (על ידי סביו) נערכה ב-[[770]]. בתקופת מגוריו בארץ החל להתקרב לתורת חסידות חב"ד והחל ללמוד [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], ואף היה קם להאזין ל[[מרכז שידורי חב"ד|שידורי]] [[התוועדות|התוועדויותיו]] של [[הרבי]]. לאחר שעבר להתגורר בבני ברק לאחר חתונתו החל ללמוד מידי יום עם הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]] חסידות לאחר שר' יצחק פיין מחשובי חסידי חב"ד בבני ברק שלח אותו איליו. לאחר מכן החל להגיע גם לשיעורים והתוועדויות של הרב זלמן לייב אסטולין והרב [[יואל כהן]] וה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]].  

רבי יששכר בער רואה את עצמו כחסיד של [[הרבי]], והיה לו קשר מיוחד עמו. הוא עמד עם הרבי בקשר מכתבים והיה נוהג להגיע בתכיפות ל[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] ול[[התוועדות|התוועדויות]] שהיה עורך הרבי גם בשבתות וחגים, בהם היה צועד מספר שעות בכדי להגיע ממקום אירוחו אצל אביו ב[[בורו פארק]] עד ל[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית מדרשו של הרבי]] בשכונת [[קראון הייטס]].  

רבי ישכר בער נוהג לעסוק בתורת חסידות חב"ד ומבסס רבות את דברי תורתו עליה. בימי שלישי הוא מסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' של [[הצמח צדק]] ובימי חמישי מסר שיעור ב[[ספר התניא]] או ב[[לקוטי תורה]] לסירוגין כיום קיים רק שיער תניא בימי שלישי ורבים מכל רחבי העולם מאזינים לזה מכל העולם בשידור חי.ומורה לחסידיו ללמוד רבות את ספרי חסידות חב''ד הוא גם נוהג לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חב"ד בעיקר י''ט כסליו, ובשנת [[תשס"ז]] בסיום ההתוועדות י''ט כסליו שערך והסתיים בשעה 3:00 לפנות בוקר אף נסע לירושלים יחד עם עוד חסידי חב"ד רבים להשתתף בהתוועדות שערך הרב ה[[משפיע]] הרב [[חיים שלום דייטש]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}.

ב[[תשפ"ג]] השתתפו בהתוועדות י"ט כסליו יותר מ400 איש היא נמשכה כ7 שעות ואף הופצה בשידור חי באתר שיא לייב.