382
עריכות
חיים שניאור זלמן קוזלינר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]] | [[קובץ:חשנז.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]] | ||
הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''') ([[תרס"א]] - [[י"ג בתשרי]] [[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] | הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז"ק''') ([[תרס"א]] - [[י"ג בתשרי]] [[תשמ"ו]]), היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ויחד עם רעייתו מרת ציפא (בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]] פעלו רבות לטובת היציאה מרוסיה דרך העיר לבוב, ושניהם נאסרו על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות וארגון הברחת הגבול. לאחר עלייתם לארץ הקודש התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ור' חיים זלמן היה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. | ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]] ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם ל[[רוסטוב]], שם הוקמה הישיבה מחדש. | ||
ר' חיים זלמן, בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ שעה שהתגורר ב[[לנינגרד]]. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן היה איש סוד במהותו ומעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו"ר הריי"צ. | |||
כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. | כשבאו לאסור את אדמו"ר הריי"צ בט"ו ב[[סיון]] [[תרפ"ז]], לא היה ר' חיים זלמן באיזור, בשל העובדה שחתונתו התקיימה בט"ו סיון. [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר נודע על המאסר, נקרא באופן מיידי, ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד. על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. | כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי [[מוסקבה]]. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. | ||
ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. | ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו.ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. | ||
לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. | לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. | בצהרי יום שישי כ"ח במר-חשוון תש"ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. | ||
למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר | למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לאנשי המשטרה החשאית כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. | ||
חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו. | חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. | לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו ב[[צ'רנוביץ]]. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה [[וורה בורושנסקי]] ועברה להתגורר ב[[סמרקנד]], סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. | ||
במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן | במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן פעל במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך. | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||