382
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ביום [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [ | נולד ביום [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}. | ||
נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי"ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [ | נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, ביום [[ג' תמוז]] [[תשי"ז]]. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100}}. | ||
===הפצת יהדות במחתרת=== | ===הפצת יהדות במחתרת=== | ||
[[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]] | [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]] | ||
ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[ | ר' מרדכי היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] ופעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והוא המשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}. | ||
בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב [[יעקב גלנט]] הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ורבי מרדכי הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]]. | בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב [[יעקב גלנט]] הוא שהסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ורבי מרדכי הוא שלקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]]. | ||
קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[ | קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}. | ||
==ביכלאך לרבי== | ==ביכלאך לרבי== | ||
כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[ | כשנתיים לפני שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}}. | ||
==במפגש עם הרב משה פיינשטיין== | ==במפגש עם הרב משה פיינשטיין== | ||
שורה 23: | שורה 23: | ||
==מנהל תומכי תמימים== | ==מנהל תומכי תמימים== | ||
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[ | עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}. | ||
==עוסק בצרכי ציבור== | ==עוסק בצרכי ציבור== | ||
יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[ | יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}. | ||
בליל שבת קודש [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים{{הערה|[ | בליל שבת קודש [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== |
עריכות