2,628
עריכות
חיים משה יהודה בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:חיים.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]] | [[תמונה:חיים.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]] | ||
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' נולד ביום ד’ [[חשוון]] בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]]-גרמניה להוריו הרב ר’ ירמיהו הכהן ולאה ע”ה. | הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' נולד ביום ד’ [[חשוון]] בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]]- [[גרמניה]] להוריו הרב ר’ ירמיהו הכהן ולאה ע”ה. | ||
למד בצעירותו בישיבת מיר ובהמשך חייו, כשהגיע לארצות הברית, התקשר בלב ונפש [[הרבי|לכ"ק אדמו"ר שליט"א]]. שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כתבי יד היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה. | למד בצעירותו בישיבת מיר ובהמשך חייו, כשהגיע לארצות הברית, התקשר בלב ונפש [[הרבי|לכ"ק אדמו"ר שליט"א]]. שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כתבי יד היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ימי מלחמת העולם השניה== | ==ימי מלחמת העולם השניה== | ||
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]] | ||
הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה מלחמת העולם השניה וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי לסיביר כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה. | הנער המשיך את למודיו בהתמדה עצומה, עד שפרצה מלחמת העולם השניה וכל תלמידי הישיבה נסו לנפשם לעיר ווילנא שהיתה אמורה להסתפח לליטא שהיתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה). הפליטים ניסו כל מיני אופנים להציל את נפשם. כמה מהם הוגלו על ידי השלטון הרוסי לסיביר כשחטאם היחידי היה -שהעזו לבקש היתר יציאה. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
עיקר התקרבותו לחב”ד היה בבואו לארצה”ב, על ידי כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ”ע, ועוד יותר על ידי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר”ר חמ”א חודקוב ז”ל עליו. | עיקר התקרבותו לחב”ד היה בבואו לארצה”ב, על ידי כ”ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ”ע, ועוד יותר על ידי כ”ק אדמו”ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר”ר חמ”א חודקוב ז”ל עליו. | ||
בשנת תש”ז קיבל מגיסו הרחמ”א חודקוב “אפידעיוויד” (הבטחת מוסד תורני בארה”ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות”ל נ.י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. | בשנת [[תש”ז]] קיבל מגיסו הרחמ”א חודקוב “אפידעיוויד” (הבטחת מוסד תורני בארה”ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות”ל נ.י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. | ||
כאשר הגיע לארה”ב התגורר במחיצת גיסו הרחמ”א חודקוב והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נ”ע אמר בהתפעלות להרבי על גיסו: “הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים”. ענהו הריי”צ נ”ע: “יש חב”ד חג”ת ונהי”מ, ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב”ד אבל לא בחג”ת ונהי”ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג”ת אבל לא בחב”ד ונהי”ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי”מ (במעשיהם) , אבל לא בחב”ד וחג”ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!”. | כאשר הגיע לארה”ב התגורר במחיצת גיסו הרחמ”א חודקוב והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל כ”ק אדמו”ר מהוריי”צ נ”ע אמר בהתפעלות להרבי על גיסו: “הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים”. ענהו הריי”צ נ”ע: “יש חב”ד חג”ת ונהי”מ, ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב”ד אבל לא בחג”ת ונהי”ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג”ת אבל לא בחב”ד ונהי”ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי”מ (במעשיהם) , אבל לא בחב”ד וחג”ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!”. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
וזאת הייתה צוואתו: “כל מי שרוצה לעשות לי נחת-רוח (לאחרי פטירתי) שיתעסק בזיכוי הרבים במצוות תפלין ומזוזות (כשרים)“. סמוך לפטירתו ציוה שיכתבו על מצבתו: “כל מי שיתעסק בזיכוי הרבים במצות תפילין ומזוזות יקבל שכר טוב מן השמים”. | וזאת הייתה צוואתו: “כל מי שרוצה לעשות לי נחת-רוח (לאחרי פטירתי) שיתעסק בזיכוי הרבים במצוות תפלין ומזוזות (כשרים)“. סמוך לפטירתו ציוה שיכתבו על מצבתו: “כל מי שיתעסק בזיכוי הרבים במצות תפילין ומזוזות יקבל שכר טוב מן השמים”. | ||
*מאז יצא הרבי עם התקנה של לימוד | *מאז יצא הרבי עם התקנה של לימוד ה[[רמב”ם]], לא הלך לישון, ואפילו לא אכל ארוחת ערב עד שגמר את השיעור היומי של הרמב”ם, שלשה פרקים ליום! - וזאת בנוסף לשאר שיעוריו, שארכו אצלו משך כמה וכמה שעות! | ||
*כשנפטרה אשת-נעוריו ב”ג כסלו תשמ”ג, לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני. | *כשנפטרה אשת-נעוריו ב”ג כסלו תשמ”ג, לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש זיווג שני. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
==שקידה ללא גבולות== | ==שקידה ללא גבולות== | ||
[[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]] | |||
שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כת”י היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה. | שקידתו בתורה לא ידעה גבולות, ואף שבגלל עבודתו בעריכת כת”י היה לומד כמעט כל היום כולו, מ”מ קבע לו שיעורים גדולים בבוקר ובערב ללמוד תורה לשמה (בלי שום שייכות לעריכה), באמרו שהלימוד הנצרך לעריכת הכת”י הוא חלק מפרנסתו ואיננו תורה לשמה. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
נפטר אור לג’ אייר תשס”ג, עשר שנים (בדיוק) אחרי פטירת גיסו הרה”ח ר’ | נפטר אור לג’ אייר תשס”ג, עשר שנים (בדיוק) אחרי פטירת גיסו הרה”ח ר’ [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (באותו יום וכמעט באותו שעה). | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|בלוי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|בלוי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי]] | ||