39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF> | לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF> | ||
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל | בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת [[תשנ"ו]] החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה. | ||
==יחסים מורכבים== | ==יחסים מורכבים== | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו. | בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו. | ||
כיום | כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו ו[[ויליאמסבורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה. | ||
אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. | אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. | ||
גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו. | גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו. | ||
למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת [[תש"ע]] הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר. | |||
בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] |
עריכות