יוסף דוב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרי"ג]] הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוז'ין - הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב". בשנת [[תרכ"ג]] פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי". בתחילת שנת [[תרכ"ה]], לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - הגאון רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בהיותו בסלוצק נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם מי שנודע לימים כגאון רבי חיים מבריסק. ב[[פסח]] שנת [[תרל"ה]], החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מסע רדיפות שהתנהל נגדו על ידי חלק מעשירי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר לוורשה שבפולין, והתגורר שם כארבע שנים.

סגירת ישיבת וולוז'ין על ידי ממשלת [[רוסיה]] השפיעה עליו לרעה, וביום ד' ב[[אייר]] [[תרנ"ב]] נפטר. ההלויה התקיימה בו ביום, ובמהלכה הוכתר בנו רבי חיים לרבה של בריסק.