שניאור זלמן גורליק: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).

עוד בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.

לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.

[[קטגוריה:מניח]]

[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]