868
עריכות
רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8572.htm אגרות קודש חלק כב, אגרת ח'תקעב].}}. | ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8572.htm אגרות קודש חלק כב, אגרת ח'תקעב].}}. | ||
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. נוסח התפילה הוא ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם זאת מאחר ורבים מהמתפללים בו הם בני | מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. נוסח התפילה הוא ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם זאת מאחר ורבים מהמתפללים בו הם בני עדות המזרח, ישנם | ||
מספר קטעים בתפילה המושרים בסגנון | מספר קטעים בתפילה המושרים בסגנון ספרדי ירושלמי. | ||
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]]. | בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]]. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור. | לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור. | ||
הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב ישראל ליפשיץ. עד שנת [[תשס"ט]] שימש כגבאי הרב [[אהרן פולק]] ומשנת [[תש"ע]] עד שנת [[תשע"ח]] שימש כגבאי הרב [[ישראל שפרינגר]], ששיפץ את בית הכנסת שיפוץ יסודי. | הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב ישראל ליפשיץ. | ||
עד שנת [[תשס"ט]] שימש כגבאי הרב [[אהרן פולק]] ומשנת [[תש"ע]] עד שנת [[תשע"ח]] שימש כגבאי הרב [[ישראל שפרינגר]], ששיפץ את בית הכנסת שיפוץ יסודי. | |||
=== בית הכנסת "היכל מרדכי" === | === בית הכנסת "היכל מרדכי" === | ||
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הוותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די. | במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הוותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די. | ||
הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". הבית כנסת נבנה בשכונת [[רמת יצחק]], בזכות אחד החסידים שתרם מגרש | הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". הבית כנסת נבנה בשכונת [[רמת יצחק]], בזכות אחד החסידים שתרם מגרש. | ||
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי". | שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי". | ||