30
עריכות
שמואל דוד בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | ||
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. | עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | ||