תומכי תמימים חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
'''ישיבת תומכי תמימים [[חרסון]]''' נפתחה בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים  
'''ישיבת תומכי תמימים [[חרסון]]''' נפתחה בקיץ [[תרע"ז]], כשבהנהלת הישיבה עומדים הרה"ת [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], הרה"ת [[אליעזר דבוסקין]], והרה"ת [[מרדכי פרלוב]].
 
==היסטוריה==
==היסטוריה==
בשלהי שנת [[תרע"ז]] הגיע הרב [[אליעזר דבוסקין]] לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.
בשלהי שנת [[תרע"ז]] הגיע הרב [[אליעזר דבוסקין]] לחרסון על פי הוראתו של אדמו"ר הרש"ב, ומונה לראש הישיבה. הוא שימש בפועל כמגיד שיעור, [[משפיע]] ומנהל בישיבה ובנוסף לכך כיהן כרב עדת החסידים בעיר.


בנוסף לרב דבוסקין לימדו בישיבה הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]].
בנוסף לרב דבוסקין לימדו בישיבה הרב [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] והרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. כר"מ שימש שם הרב [[צבי גוטליב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צב.}}.


בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ביניהם: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
בשנת [[תרע"ח]] נתווספה בישיבה קבוצה תלמידים מאלו שהועברו מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ביניהם: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל רוזנמוטר]].
שורה 12: שורה 13:
בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]], הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.
בשלהי אותה שנה, לאחר שגורשה ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]], הגיעה לחרסון קבוצה של עשרים תלמידים משם, כשבראם עומד הרב [[יחזקאל הימלשטיין]], אך כעבור זמן הוכרחו לברוח אף משם.


הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].  
הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].
 
==סגירתה==
==סגירתה==
חודש לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] הגיעה הבשורה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד.  
חודש לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] הגיעה הידיעה לחרסון. כשנודע הדבר לר' אליעזר דבוסקין, התעטף ביגון כבד. בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה.
בעקבות זאת סגר ר' אליעזר את הישיבה.
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באוקראינה|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד באוקראינה|ח]]
11,693

עריכות

תפריט ניווט