27
עריכות
דוד קיבמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]] | [[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]] | ||
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קִייֶבְמַן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב | הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קִייֶבְמַן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא. | ||
==הורודוק== | ==הורודוק== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]]. | היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]]. | ||
==רבה של | ==רבה של וויעטקא== | ||
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב | בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]]. | ||
בעיר | בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות. | ||
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר. | נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר. | ||