ישראל יעקב יעבץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב [[משולם זוסיא אהרון יעב"ץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע ובשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו{{הערה|1=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ט"ו}} ביחד עם  רבי יוסף מסלוצק ורבי [[שמואל אביגדור תוספאה]], לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית מצות מכונה, איסור על מכירת אתרוגי קורפו, תמיכה במשפחות אנשי החיל, תמיכה בעסקים שומרי שבת ובנושאים רבים נוספים, כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: "הבית הלוי" מבריסק, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", רבי דוד מקרלין, רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי מרדכי דב מהורינסטייפל ורבים אחרים חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש". בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים במשך שנים ארוכות למלא את שאיפת חייו לעלות לארץ ישראל, בהגיעו לירושלים מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר, נפטר בד' באייר תער"ב והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא הרב [[משה טרשצ'אנסקי]].
הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב [[משולם זוסיא אהרון יעב"ץ]] רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע ובשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31&hilite תשובות מהרי"ש סימן ט"ו]}} ביחד עם  רבי יוסף מסלוצק ורבי [[שמואל אביגדור תוספאה]], לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית מצות מכונה, איסור על מכירת אתרוגי קורפו, תמיכה במשפחות אנשי החיל, תמיכה בעסקים שומרי שבת ובנושאים רבים נוספים, כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: "הבית הלוי" מבריסק, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב", רבי דוד מקרלין, רבי חיים ברלין, האדמו"ר רבי מרדכי דב מהורינסטייפל ורבים אחרים חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש". בחודש אדר בשנת [[תרס"ו]] עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים במשך שנים ארוכות למלא את שאיפת חייו לעלות לארץ ישראל, בהגיעו לירושלים מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר, נפטר בד' באייר תער"ב והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא הרב [[משה טרשצ'אנסקי]].
לרב ישראל יעקב יעבץ ולרעייתו הרבנית חנה לא נולדו ילדים, ובהקדמתו לספרו תשובות מהרי"ש הוא מציין שאחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו זה שהוא ראה בהדפסת חידושי תורה אלו כשם ושארית לזכרו{{הערה|ראה בהקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}.
לרב ישראל יעקב יעבץ ולרעייתו הרבנית חנה לא נולדו ילדים, ובהקדמתו לספרו תשובות מהרי"ש הוא מציין שאחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו זה שהוא ראה בהדפסת חידושי תורה אלו כשם ושארית לזכרו{{הערה|ראה בהקדמה לספר תשובות מהרי"ש.}}.
==התייחסויות מרבותינו נשיאנו==
==התייחסויות מרבותינו נשיאנו==


673

עריכות

תפריט ניווט