מנחם מענדל פוטרפס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←משפחתו: הוספתי תוכן
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (26 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | }}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]] | ||
הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת | הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] ושד"ר בחו"ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות. | ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות. | ||
הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו). | הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו). | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===לטובת החסידים=== | ===לטובת החסידים=== | ||
בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ"ש | בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים ימ"ש פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים רבים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מאנ"ש ופליטי [[פולין]] ועוד אחרים רבים שהוסיפו להגיע מדי יום ביומו ביחד עם ילדיהם. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו - והוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם. | ||
החל משלהי חורף [[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה. | החל משלהי חורף [[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים {{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה. | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
===מאסר תשעת החסידים=== | ===מאסר תשעת החסידים=== | ||
ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף | ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם: | ||
עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם: | |||
הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב"ד אורג]]: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}. | הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב"ד אורג]]: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}. | ||
מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם. | מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם. | ||
העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים}}. | העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], [[ארבעה חסידים]]}}. | ||
===גלות סיביר ותיק לבוב=== | ===גלות סיביר ותיק לבוב=== | ||
[[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה. | [[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה.{{חב"ד און ליין}}]] | ||
[[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. אנש]] | [[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. {{אנש}}]] | ||
[[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)]] | [[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)]] | ||
[[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]] | [[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]] | ||
| שורה 89: | שורה 88: | ||
בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}} | בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}} | ||
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד. | בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד. | ||
==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.== | ==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.== | ||
| שורה 96: | שורה 94: | ||
*אלול תשפ"ב. באתר חב"ד אורג (ובתרגום לעברית בחב"ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש"י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס: | *אלול תשפ"ב. באתר חב"ד אורג (ובתרגום לעברית בחב"ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש"י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס: | ||
"בין ראשי חב"ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן ("פולטאבר", נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); | "בין ראשי חב"ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן ("פולטאבר", נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ו[[מרדכי דובין]] (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)". | ||
*תמוז תשפ"ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו"ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב"דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}. | *תמוז תשפ"ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו"ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב"דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}. | ||
| שורה 126: | שורה 124: | ||
==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד== | ==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד== | ||
בי"ט אייר [[תשל"א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן | בי"ט אייר [[תשל"א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן ממזכירות הרבי אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי"ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י"ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב"ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י"ב תמוז [[תשל"ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}. | ||
עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה. | עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה. | ||
| שורה 161: | שורה 159: | ||
לקראת חודש תשרי תשנ"ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג. | לקראת חודש תשרי תשנ"ג, חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג. | ||
גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ"ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, | גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ"ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ובוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה 7:23.}}. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!" ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו. | ||
===עידוד וחיות בענייני משיח=== | ===עידוד וחיות בענייני משיח=== | ||
| שורה 174: | שורה 172: | ||
בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3}}. | בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3}}. | ||
במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ"ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], | במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ"ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא מ"המשיחסטים" - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ"ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו" ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}} | ||
גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}. | גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}. | ||
| שורה 193: | שורה 191: | ||
==תיעוד תולדותיו וסיפוריו== | ==תיעוד תולדותיו וסיפוריו== | ||
לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]. | |||
כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי הרב [[אליהו וולף]] ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו. הספר גרר ביקורת מצד כמה מתלמידי ר' מענדל שאינו משקף את שיטתו בדבר ה[[אמונה]] ב[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] ו[[הכרזת יחי אדוננו]]. | |||
הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם הרב [[דוד זקליקובסקי]] ספר אלבומי קטן באנגלית בשם 'My Gulag Life: Stories of a Soviet Prisoner' (חיי הגולאג שלי: סיפוריו של אסיר סובייטי), המאגד סיפורים ומשלים מר' מענדל בתוספת רשמים ביוגרפיים ומסמכים מקוריים מאת העורך, בהגהת המשפחה ותלמידים. | |||
בשנת [[תשפ"ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש ומקיף אודות ר' מענדל בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]. ומאז החלו להתפרסם פרקים מתוך הספר על גבי השבועונים [[בית משיח]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. | |||
===לילדים=== | |||
הסופר והמאייר [[מנחם תעיזי]] פירסם בשנת [[תשס"ח]] ספר קומיקס 'מה שספר לי אבא' מסיפורי ר' מענדל ומשליו, אחרי שפורסם בהמשכים בגיליון [[תורתך שעשועי]]. | |||
בשנת [[תשפ"א]] פירסמו הסופר אוהד בר סלע והמאייר שניאור זלמן פרקש שני כרכי קומיקס בשם 'קומיקס של התקשרות' בהוצאת [[ממ"ש]]. | |||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[שי סוקניק]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף בייזר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[מיכל וישצקי]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], ועוד רבים. | |||
בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[ | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אביו, הרב מנחם מענדל - נפטר כ"ה ניסן תרס"ו. | |||
אמו, מרת מריאשא באדנא - נפטרה ה' מנחם אב תשי"ח. | |||
* סבו, הרב [[חיים פוטרפס]] | * סבו, הרב [[חיים פוטרפס]] | ||
* רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]] | * רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]] | ||
| שורה 215: | שורה 224: | ||
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית: | לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית: | ||
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה. | * בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה. | ||
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל [[קראון הייטס]]. | * בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל[[קראון הייטס]]. | ||
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו. | * בנו, לייבל - נפטר בילדותו. | ||
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו. | * בנו, אברהם - נפטר בילדותו. | ||
| שורה 226: | שורה 235: | ||
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]]. | * '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]]. | ||
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב | *הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב | ||
*הרב [[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1387, שיעורי התניא של ר' מענדל פוטרפס | |||
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב | ||
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל). | * צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל). | ||
| שורה 235: | שורה 245: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
רב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע"ה]''' פורסם בתמוז תשנ"ה ימים ספורים לאחר הפטירה | |||
*ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג | *ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג | ||
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [https://chabad.info/magazine/1035141/ פרק מתוך ספר לדמותו של המשפיע, בעריכת הרב ישראל אלפנביין] {{אינפו}} | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}} | *[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{שמע}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} | ||
| שורה 250: | שורה 261: | ||
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | * "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית) | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}} | ||
*[https://col.org.il/news/148022 הלוליין על החבל: הקלטה נדירה בקולו של ר' מנדל פוטרפס{{אודיו}}{{col}}] | |||
===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס=== | ===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס=== | ||
* [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}} | * [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}} | ||
| שורה 264: | שורה 275: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']] | [[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']] | ||
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] | ||
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]] | [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | ||
| שורה 274: | שורה 287: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]] | [[קטגוריה:משפחת פוטרפס]] | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]] | |||