1,541
עריכות
קול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קול''' הוא | בפשטות '''קול''' הוא המשכה המחברת את הבל הלב עם הדיבור. אך בתורת החסידות מבואר באופן כללי יותר, ש'''כל''' ירידה והמשכה ממהות אחת למהות אחרת נקראת 'קול'{{הערה|לקוטי תורה נשא כט ע"ב.}}. | ||
==קול ודיבור== | |||
קול ודיבור הם כלל ופרט{{הערה|ד"ה ביום השמיני עצרת העת"ר (המשך תער"ב ח"ב פרק' שלה), ומקורו בזוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א. וכן ראה מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג עמ' א'ז, ח"ד עמ' א'תנג.}}. היינו, הקול היוצא מהבל הלב{{הערה|ביחס לדיבור נחשב הקול כ"פשוט" (ולא מבדילים בינו לבין הבל, שבכללות 'קול' ו'הבל' עניינם אחד), אך בפרטות הקול הוא רק ה'חומר' המתהווה מהבל הלב לאחר כמה צמצומים.}} הוא פשוט, וע"י ה' מוצאות הפה{{הערה|גרון, שיניים, שפתיים, חיך ולשון.}} נחלק לאותיות הדיבור. | |||
ובאותיות הקבלה{{הערה|זוהר ויקרא י' ע"ב ופנחס רנ"ח ע"א}} ארבע אותיות שם הוי' הן חכמה ובינה מידות (זעיר אנפין) ומלכות. ומאחר והמידות הן "הבל הלב" (ממנו יוצא הקול), ומלכות היא דיבור{{הערה|מלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה, בדבר השם שמיים נעשו.}}, נמצא שקול ודיבור הם תפארת (שהיא כללות המידות) ומלכות. | |||
== | ==קול סתם וקול גדול== | ||
{{ | בעניין קול סתם וקול גדול ישנם שני ביאורים: | ||
'''א.''' קול סתם הן המידות{{הערה|ביאו"ז לאדמו"ר הצ"צ עמ' תקח}} (הנחלקות ל'שבעה קולות'), וקול גדול הוא בינה (מקור המידות). | |||
'''ב.''' קול סתם היא מלכות{{הערה|מאמרים תקס"ט עמ' עז, ד"ה מן המיצר תשכ"ז.}} (דאצילות, דיבור), וקול גדול היא מלכות דאין סוף שבפנימיות הכתר. וזהו עניין קול דודי מדלג על ההרים, שדוקא פנימיות הכתר (קול גדול) מדלג על כל המדרגות שבסדר ההשתלשלות ומתגלה בגוף הגשמי של נשמות ישראל (שמקורן במלכות דאצילות). | |||
==קול פשוט וקול מורכב== | |||
הקול המורכב{{הערה|מאמרים תר"ס עמ' כז.}} נמשך '''מחיצוניות''' הלב{{הערה|אמנם פעמים רבות בחסידות נקרא הבל זה "קול פשוט" - אך שם הדברים אמורים רק '''ביחס לדיבור''', אבל ביחס להבל הנמשך מפנימיות הלב הוא מורכב.}}, שהיא רגש האדם (כגון אהבה, שמחה או בושה וכיו"ב). כשרוצה האדם להביע את רגשותיו לזולתו נמשך הבל מהלב ומתלבש באותיות הדיבור{{הערה|ששורשן בחכמה, ראה בערכים [[קדמות השכל]], [[אבא יסד ברתא]], [[אותיות]].}}. הבל זה (קול זה) נקרא 'מורכב' כי כביכול הוא אינו חלק מהנפש עצמה אלא רק "מורכב" בה. הקול הפשוט, לעומת זאת, נמשך מפנימיות הלב, שהיא הרצון הפשוט שבעצם הנפש ממש (מבחינת יחידה שבה). ובפרטות, ישנן '''שלוש''' דרגות: | |||
א. הקול הנמשך מהמידות המורגשות '''מתלבש''' ממש באותיות הדיבור. | |||
ב. הקול הנמשך מחיצוניות הרצון (בחינת חיה שבנפש) – למרות שהוא מקיף על השכל והרגש (ואינו מתלבש בהם ממש) הריהו '''משפיע''' עליהם{{הערה|כדוגמת לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ – שחפץ זה משפיע על הצלחת הלימוד, או כמו אהבת האדם את עצמו, וכעניין השוחד – שמעוור עיני פקחים.}}, | |||
ג. הקול הנמשך מעצם הנפש ממש (מבחינת היחידה שבה), אינו יכול להתלבש בשכל ורגש כלל, וכאשר נמשך ומתגלה הרי הוא מזיז את כל עצם כללות נפשו (כדוגמת אדם שדנין אותו או את בנו אהובו להיפך החיים, או כדוגמת בעל תשובה אמיתי כר' אלעזר בן דורדיא שיצאה נשמתו בבכיה) –קול זה הוא דבר אחד עם הנפש עצמה ולכן הוא גם "פשוט" כמוה, וגם לא יכול להתלבש באף אחד מהכוחות הפרטיים אפילו לא באופן של מקיף, אלא הוא תזוזה של כל עצמות הנפש עצמה. | |||
==הקול אשר מעל לרקיע== | |||
נאמר בספר יחזקאל{{הערה|יחזקאל א' כה.}} "ויהי קול '''מעל לרקיע''' אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן". מבארת על זה תורת החסידות{{הערה|תו"א יתרו עד ב', מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר עמ' תשמו, מאמרים תרצ"א עמ' קפ ואילך ועוד.}} שהמלאכים שבעולם היצירה הם בעלי "כנפיים" המסמלות עבודה ברצוא ושוב ברגש והתפעלות עצומים. לעומתם המלאכים שבעולם הבריאה עבודתם ב"עמידה" המסמלת ביטול מוחלט. | |||
הסיבה להבדל שבין המלאכים, כי בעולם היצירה מאירות '''מידותיו''' של הקב"ה{{הערה|ז"א דאצילות.}}, ואילו בעולם הבריאה מאירה ספירת '''הבינה'''{{הערה|דאצילות.}} - המידות עניינן התפעלות ואילו השכל עניינו ביטול. | |||
אבל כאשר המלאכים דיצירה מתעלים בעבודתם{{הערה|וראה במאמרים הנסמנים לעיל שבפרטיות שי בהתעלות זו שלוש דרגות.}} עד סמוך לרקיע (המפסיק בין המידות לבינה) אזי נשמע אצלם הקול (היינו, גילוי האלוקות) אשר מעל הרקיע - ואז הם עומדים. היינו, נעשה בהם עמידה וביטול ובמילא נעשה רפיון בהכנפים שלהם, ואינם יכולים להיות עוד בתנועה דרצוא ושוב. | |||
ובעבודה הוא, שע"י העבודה שבקריאת שמע וברכותיה מגיעים לתפילת העמידה. קריאת שמע היא העבודה דאהבה בהתפעלות של רצוא. ע"י עבודה זו מתעלה האדם, עד שכשמגיע לשמונה עשרה הרי הוא כעומד לפני המלך בהיכל המלך{{הערה|ראה בערך [[היכל]], שהוא המקום הפרטי של המלך בארמונו.}} - שאז הוא מתבטל לחלוטין. | |||
==קלא דאשתמע ודלא אשתמע== | |||
{{הערה|לקו"ת שה"ש טו א'.}}עניינו של קול באופן כללי הוא המשכה '''ואינו''' דוקא קול גשמי. הקול הנשמע הוא הנמשך מהמידות לדיבור{{הערה|הן בגשמיות האדם והן בספירות העליונות}}, והקול שאינו נשמע הוא שם כללי '''לכל''' המשכה מהעלם לגילוי: מהשכל למידות, מלמעלה מהשכל אל השכל, ובעניינים ד'למעלה' - מלמעלה מההשתלשלות אל ההשתלשלות. | |||
קלא דאשתמע נקרא גם 'קול זוטא', ואילו קלא דלא אשתמע נקרא לפעמים גם 'קול גדול', או 'קלא פנימאה'. | |||
בעניין המצוות{{הערה|מאמרים תר"ס-תרס"א-תרס"ב עמ' תיד.}} קלא דלא אשתמע הוא תפילה (שהיא בחינת מחשבה, עבודה '''פנימית'''), ואילו קלא דאשתמע הוא תורה (שעיקר מצוותה{{הערה|כמו שכתוב "ושננתם לבניך '''ודברת''' בם", וכן "והגית בה יומם ולילה" – הגית הוא (גם) מלשון 'להגות' – לדבר.}} '''בדיבור'''). | |||
==קול השופר== | |||
ראה בערכים [[להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט]], [[תקיעת שופר]] | |||
==רעש גדול וקול דממה דקה== | |||
{{הערה|עטר"ת עמ' רנה.}} | |||
==לימוד התורה בקול== | |||
בדרגות הנפש מכוון הקול כנגד הרוח{{הערה|תו"מ תשמה ב' עמ' 947, תו"א מקץ מב ב (ובחסידות מבוארת). רוני ושמחי מאמרים תשמ"ה, מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמר"זל ש"ס זהר ותפילה, עמ' א'}}, כי מצוות (מעשה), תורה (דיבור) ותפילה (מחשבה) הם כנגד נפש רוח ונשמה. | |||
והטעם שבחינת רוח קאי על לימוד התורה הוא, כי רוח ענינו קול - ועיקר לימוד התורה הוא בקול דוקא. וכן אמרו רז"ל{{הערה|עירובין נג ע"ב.}} על הפסוק{{הערה|משלי ד' כב.}} "חיים הם למוצאיהם - למוציאיהם בפה". שדוקא על לימוד התורה '''בפה''' חייבים בברכת התורה לדברי הכל. | |||
==חמישה ושבעה קולות שניתנה בהם התורה== | |||
===הדיעות דחמישה ושבעה קולות אינן סותרות=== | |||
====הביאור בנגלה==== | |||
באור התורה{{הערה|במדבר ב' שע"ד.}} מתווך הרבי הצ"צ{{הערה|על פי בה"ז על זח"ג פ' פנחס רנ"ד א': "ואינון חמשה חומשי תורה ואי תימא שית אינון אלא שבע אינון"}} בין הדיעה שהתורה ניתנה בחמישה קולות לבין הדיעה שניתנה בשבעה, שאין זו סתירה אלא הוא על דרך שלעיתים מחשיבים את ספר התורה כנחלק לחמישה חומשים ולעיתים מחלקים אותו לשבעה (על פי הידוע{{הערה|מסכת סופרים ו' א'.}} שפרשת "ויהי בנסוע הארון" היא "ספר בפני עצמו". שאם שני פסוקים אלו שבאמצע ספר במדבר הם "ספר בפני עצמו", נמצא שספר במדבר הוא שלושה ספרים, ויחד עם ארבעת החומשים האחרים הם שבעה). | |||
====הביאור בחסידות==== | |||
חכמה ובינה נקראות אב ואם{{הערה|כידוע, ראה תניא פרק ג ובכ"ד.}} משום שהן "מולידות" את המידות{{הערה|התבוננות של אדם בעניין מסויים גורמת להתעוררות רגש כלפיו, אם טוב ועם הופכו.}}. והנה ידוע שעיקר המידות הן חמש בלבד{{הערה|ראה אריכות ההסבר בזה בדרושי ל"ג בעומר, שעיקר המידות הן חסד עד הוד. כי יסוד ומלכות הם רק הכוחות המגלים את המידות כלפי חוץ אבל אינן מידות בפני עצמן.}}, אך יחד עם יסוד ומלכות הן שבע. | |||
והנה, בתורת הקבלה נאמר ש"בינה עד הוד אתפשטת"{{הערה|ע"ח שער כט פ"ח בשם הזוהר.}}, ויובן על פי משל מנפש האדם: מחד גיסא, כשאדם מתבונן בעמקות כיצד מישהו הטיב לו בהכרח מתעורר רגש חיובי כלפיו. אבל מאידך - אין שום הכרח שרגש זה יביא את האדם לדבר על זה או לעשות מעשה. היינו, ההתבוננות פועלת '''רק''' על הרגש ולא על כח המעשה. לעומת זאת "יסוד אבא ארוך"{{הערה|ע"ח שער הכללים פרק י' ובכ"ד.}}, היינו, בחינת החכמה (אבא) מגיעה ופועלת עד לכח המעשה. ויובן יותר על פי משל מראיה ושמיעה: כח השמיעה יכול לתפוס רק קול (שהוא הרוחניות שבגשמיות), ודוקא הראיה (שנעלית יותר מהשמיעה) יכולה לתפוס גם דברים גשמיים ממש. | |||
====ראה עוד==== | |||
ראה עוד בעניין זה בערך [[חמישה קולות]] וערך [[שבעה קולות]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]] | ||