45
עריכות
משתמש:אמת ואמונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←"לא מת"
אמת ואמונה (שיחה | תרומות) |
אמת ואמונה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ידוע ומפורסם הסיפור ש"רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא, אמר לי' רב נחמן לרב יצחק לימא מר מילתא, א"ל הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה (כשיוצא הקול נפתח אותו כובע שעל פי הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן. . מאכל ומשתה הולך דרך הושט, בתר דסעיד א"ל הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת (אלא חי הוא לעולם), א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, א"ל מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אצטט פה קטע מסוף שיחת רבינו על הנושא: "ועל זה ענה לו "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": | ידוע ומפורסם הסיפור ש"רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא, אמר לי' רב נחמן לרב יצחק לימא מר מילתא, א"ל הכי אמר רבי יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה (כשיוצא הקול נפתח אותו כובע שעל פי הקנה ונכנס בו המאכל ומסתכן. . מאכל ומשתה הולך דרך הושט, בתר דסעיד א"ל הכי אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת (אלא חי הוא לעולם), א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, א"ל מקרא אני דורש שנאמר ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אצטט פה קטע מסוף שיחת רבינו על הנושא: "ועל זה ענה לו "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": | ||
כוונת ר' יוחנן ב"יעקב לא מת" אינה למציאותו של יעקב כפי שנראית למצרים, אלא לאמיתית מציאותו (גם של חיי הגוף שלו), שזוהי מציאותו כפי שהיא בתורה, שמצד זה דוקא אינו מוגדר בגדרי טבע הבריאה, "חי הי'". וזהו שאומר "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", דזה ש"אף הוא בחיים" אינו ענין שנראה לעיני בשר (למצרים), אלא זקוקים ל"מקרא (ובזה גופא) אני דורש".ועפ"ז מובן שאין סתירה בין הענינים ("לא מת", ולאידך מסופר בתורה ד"ספדו ספדנייא כו'"), כי זה ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא" הוא לפי ש"נדמה להם שמת", היינו כלפי המצרים, דלפי מה שראו — שלגבם ה"ז ענין אמיתי (ע"פ תורה) — עשו פעולות אלו בגופו של יעקב, כי גם פעולת התומ"צ כפי שהוא בעניני העולם הוא ענין אמיתי מצד גדר התורה.ונמצא, שע"פ תורה תרווייהו איתנהו בי': מצד עצמם אין בני ישראל ומציאות התורה מוגדרים בטבע הבריאה, אבל לאידך, רצה הקב"ה שפעולת קיום התומ"צ למטה תהי' בטבע העולם דוקא. | כוונת ר' יוחנן ב"יעקב לא מת" אינה למציאותו של יעקב כפי שנראית למצרים, אלא לאמיתית מציאותו (גם של חיי הגוף שלו), שזוהי מציאותו כפי שהיא בתורה, שמצד זה דוקא אינו מוגדר בגדרי טבע הבריאה, "חי הי'". וזהו שאומר "מקרא אני דורש כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", דזה ש"אף הוא בחיים" אינו ענין שנראה לעיני בשר (למצרים), אלא זקוקים ל"מקרא (ובזה גופא) אני דורש".ועפ"ז מובן שאין סתירה בין הענינים ("לא מת", ולאידך מסופר בתורה ד"ספדו ספדנייא כו'"), כי זה ש"ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא" הוא לפי ש"נדמה להם שמת", היינו כלפי המצרים, דלפי מה שראו — שלגבם ה"ז ענין אמיתי (ע"פ תורה) — עשו פעולות אלו בגופו של יעקב, כי גם פעולת התומ"צ כפי שהוא בעניני העולם הוא ענין אמיתי מצד גדר התורה.ונמצא, שע"פ תורה תרווייהו איתנהו בי': מצד עצמם אין בני ישראל ומציאות התורה מוגדרים בטבע הבריאה, אבל לאידך, רצה הקב"ה שפעולת קיום התומ"צ למטה תהי' בטבע העולם דוקא. | ||
והנה כשם שהוא בנוגע ליעקב אבינו, "ישראל סבא", עד"ז הוא בזרעו, "זרעו בחיים", דגם בהיותם במצרים, ערות הארץ, ועד"ז בכל הגליות, דכל המלכיות נק' ע"ש מצרים, והרי "אתם המעט מכל העמים", והם ככבשה אחת בין שבעים זאבים, וא"כ ה"ז בגדר "שכיח היזיקא", הן בגשמיות, ועוד יותר ברוחניות — הרי מ"מ נאמר עליהם "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים כו'", דגם בהיותם בשבי ובגלות, נשארים חיים, "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", אע"פ שע"פ טבע העולם אין מקום לזה, כי טבע העולם אינו שולט עליהם." כאשר נתבונן קצת בסוף הקטע, ואז שוב בהתחלתו נראה דבר מעניין ביותר: חייו האמיתיים של יעקב קשורים ב"זרעו". על-ידי שצאצאיו ממשיכים את דרכו, נמשכים גם חייו שלו. בדרך זו נמשכים לעד חייו של יעקב אבינו גם בעולם הזה הגשמי. ז.א. כאשר אנו, זרעו בחיים - בדרך שבה הורנו הרי אז בוודאי "אף הוא בחיים" (ובעומק יותר - זה שהוא בחיים, בגשמיות זה בגלל שאנו בחיים בגשמיות - חיינו חייו, וחייו חיינו; בגשמיות ממש!) | והנה כשם שהוא בנוגע ליעקב אבינו, "ישראל סבא", עד"ז הוא בזרעו, "זרעו בחיים", דגם בהיותם במצרים, ערות הארץ, ועד"ז בכל הגליות, דכל המלכיות נק' ע"ש מצרים, והרי "אתם המעט מכל העמים", והם ככבשה אחת בין שבעים זאבים, וא"כ ה"ז בגדר "שכיח היזיקא", הן בגשמיות, ועוד יותר ברוחניות — הרי מ"מ נאמר עליהם "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים, מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים כו'", דגם בהיותם בשבי ובגלות, נשארים חיים, "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", אע"פ שע"פ טבע העולם אין מקום לזה, כי טבע העולם אינו שולט עליהם." כאשר נתבונן קצת בסוף הקטע, ואז שוב בהתחלתו נראה דבר מעניין ביותר: חייו האמיתיים של יעקב קשורים ב"זרעו". על-ידי שצאצאיו ממשיכים את דרכו, נמשכים גם חייו שלו. בדרך זו נמשכים לעד חייו של יעקב אבינו גם בעולם הזה הגשמי. ז.א. כאשר אנו, זרעו בחיים - בדרך שבה הורנו הרי אז בוודאי "אף הוא בחיים" (ובעומק יותר - זה שהוא בחיים, בגשמיות זה בגלל שאנו בחיים בגשמיות - חיינו חייו, וחייו חיינו; בגשמיות ממש! ובלשון רבינו: (י' שבט תשכ"ג) "וכאשר תלמידיו ימלאו תפקידם זה, שיהיו "זרעו", עי"ז יהיו הם בחיים, ועי"ז – "אף הוא בחיים"") | ||
ונסיים מקטע מדברי רבינו: "ויה"ר שיקוים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהי' זה מגינה ומצלי בעידנא דעסיק ואפילו בעידנא דלא עסיק כיון שנשיאי חב"ד הדורשים בכל ענין פנימיות הם כולם תורה (סוטה כ"א א'), הוראה לכל השייכים אליהם ועי"ז לכלל ישראל.-ולהעיר מתניא פ"ה וקונטרס עה"חי בתחילתו." ויהי' רצון שנעבוד מתוך "עבודה פנימית והתקשרות" | ונסיים מקטע מדברי רבינו: "ויה"ר שיקוים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהי' זה מגינה ומצלי בעידנא דעסיק ואפילו בעידנא דלא עסיק כיון שנשיאי חב"ד הדורשים בכל ענין פנימיות הם כולם תורה (סוטה כ"א א'), הוראה לכל השייכים אליהם ועי"ז לכלל ישראל.-ולהעיר מתניא פ"ה וקונטרס עה"חי בתחילתו." ויהי' רצון שנעבוד מתוך "עבודה פנימית והתקשרות" | ||