382
עריכות
תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
|מפה= | |מפה= | ||
}} | }} | ||
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[ | [[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] | ||
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'. | ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[ | לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה. | ||
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']]. | בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']]. | ||
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[ | בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[בן ציון וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש. | ||
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע. | בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע. | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
*הרב [[אהרן הלפרין]] | *הרב [[אהרן הלפרין]] | ||
*הרב [[יונה לבנהרץ]] | *הרב [[יונה לבנהרץ]] | ||
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל | *הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל התלמוד תורה בכפר חב"ד}} | ||
*הרב [[יונתן בנימין בורגן]] | *הרב [[יונתן בנימין בורגן]] | ||
;מורים: | ;מורים: | ||