ההתנגדות לתורת החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
למה לפרסם דברי בלע שכתבו ליטאים נגד הרבי? בשביל מה? לדעתי צריך למחוק את הצילום של הפשקויל שכתב קרליץ שר"י. גם אין מה להשוות בין מחלוקת הגאון מוילנה למחלוקת של דורנו הגאון מוילנה טעה והוטעה ואילו הליטאים בדורנו כמו חיים שאול קרליץ שר"י עשו מחלוקת במזיד ובשנאה ולכן העמדת שני הפשקוילים זה מול זה אינה נכונה.
(למה לפרסם דברי בלע שכתבו ליטאים נגד הרבי? בשביל מה? לדעתי צריך למחוק את הצילום של הפשקויל שכתב קרליץ שר"י. גם אין מה להשוות בין מחלוקת הגאון מוילנה למחלוקת של דורנו הגאון מוילנה טעה והוטעה ואילו הליטאים בדורנו כמו חיים שאול קרליץ שר"י עשו מחלוקת במזיד ובשנאה ולכן העמדת שני הפשקוילים זה מול זה אינה נכונה.) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרם שהוציאו ה[[מתנגדים]] נגד עדת ה[[חסידים]]]] | [[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חרם שהוציאו ה[[מתנגדים]] נגד עדת ה[[חסידים]]]] | ||
'''ההתנגדות לתורת החסידות''' היא תנועה עממית שהתנגדה לדרך החסידות. חלקם מתוך אי ידיעת פרטים, מלשינות ושקרים שהופצו על תנועת החסידות, חלקם מתוך אי הבנה מהותית מה היא דרכה של החסידות, וכן גובתה ההתנגדות בתמיכה רחבה של ה[[משכילים]], שאף עמדו בראש ההלשנות והמסירות וכן נלחמו פיזית בחסידות, אשר נלחמה קשות בדרך ההשכלה. | '''ההתנגדות לתורת החסידות''' היא תנועה עממית שהתנגדה לדרך החסידות. חלקם מתוך אי ידיעת פרטים, מלשינות ושקרים שהופצו על תנועת החסידות, חלקם מתוך אי הבנה מהותית מה היא דרכה של החסידות, וכן גובתה ההתנגדות בתמיכה רחבה של ה[[משכילים]], שאף עמדו בראש ההלשנות והמסירות וכן נלחמו פיזית בחסידות, אשר נלחמה קשות בדרך ההשכלה. | ||
| שורה 5: | שורה 7: | ||
==ההתנגדות בתחילתה== | ==ההתנגדות בתחילתה== | ||
להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו | להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה. בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בקונטרס בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל"ב בברודי.}} נגד החסידים. | ||
גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו. | גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם הייתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת הייתה על ידיו. | ||
| שורה 72: | שורה 74: | ||
==ההתנגדות בדורנו== | ==ההתנגדות בדורנו== | ||
[[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז']] | [[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז']] | ||
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו הייתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם. | בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו הייתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם. | ||
| שורה 86: | שורה 87: | ||
אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב [[יעקב לנדא]] בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק ופתיחת קהילת שארית ישראל שלא קיבלה עליה את מרותו, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש"ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: "בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א - גאב"ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש"על דעת גדולי התורה, אדמו"רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט"א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו", ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע"י חוגי הליטאים. | אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב [[יעקב לנדא]] בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק ופתיחת קהילת שארית ישראל שלא קיבלה עליה את מרותו, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש"ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: "בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א - גאב"ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש"על דעת גדולי התורה, אדמו"רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט"א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו", ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע"י חוגי הליטאים. | ||
בשנת תשע"ו בעת ביקור היסטורי באה"ק נכנס הגאון החסיד ר' יואל כהן ע"ה לביתו של ראש הישיבה ר' אהרן שטיינמן ודיבור איתו בחסידות שיחה ארוכה מאוד שבה נהנה ר' יואל לשוחח עימו בענינו שיחה שר' יואל הקדיש לה כ23 דקות דבר נדיר אצלו. | |||
==התייחסויות מהרבי== | ==התייחסויות מהרבי== | ||
| שורה 96: | שורה 99: | ||
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]]. | *[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר | * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר {{שטורעם}} מתוך {{שבועון כפר חב"ד}}. | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65509 עלילת י"ט כסלו תשט"ו] - שניאור זלמן ברגר ב | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65509 עלילת י"ט כסלו תשט"ו] - שניאור זלמן ברגר ב{{שבועון בית משיח}} - {{אינפו}} | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=134 פרנסי וילנא והגר"א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר"א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב"ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס. | *[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=דרכי+התורה+דרכי+נועם&pgnum=134 פרנסי וילנא והגר"א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר"א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב"ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס. | ||
*'''מצרף העבודה''' (ויכוח על כל דרכי החסידות). | *'''מצרף העבודה''' (ויכוח על כל דרכי החסידות). | ||