4,291
עריכות
שורה 11: | שורה 11: | ||
לאור קריאת '[[ופרצת]]' של [[הרבי]] ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות ביישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה. | לאור קריאת '[[ופרצת]]' של [[הרבי]] ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות ביישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה. | ||
עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים | עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים לפני זה בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ל[[יהדות]] ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}. | ||
הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}. | הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}. |