1,535
עריכות
רוחות העולם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רוחות העולם''' הם ששת הקצוות (מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום הגשמי. הקצוות הגשמיים נמשכים מעניינם הרוחני, שהוא ששת המידות חסד גבורה וכו'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ב' עמ' שצא.}}. | '''רוחות העולם''' הם ששת הקצוות (מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה) המגדירים את מציאות המקום הגשמי. הקצוות הגשמיים נמשכים מעניינם הרוחני, שהוא ששת המידות חסד גבורה וכו'{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ב' עמ' שצא.}}. | ||
== | ==הקב"ה מקומו '''של''' העולם== | ||
''' | לעיתים כשמדובר על "מקומו" של העולם '''לא''' מתכוונים לעולם עצמו, אלא ל'''שורש''' העולם, לדרגה באלוקות שהיא ה"מקום" '''שבתוכו''' נמצא העולם. ל"מקום" במובן זה ישנם כמה ביאורים - בתלות על איזה "עולם" מדברים. ככל שמדובר על דרגה גבוהה יותר מובן שה"מקום" המהווה שורש אליה הוא גבוה יותר. שורש הגדרה זו למקום הוא במדרש רבה{{הערה|ויצא פס"ח.}}, שם אומר ר' הונא בשם ר' אמי "מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום, שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו", ואדמו"ר הצ"צ מביא{{הערה|אוה"ת נביאים, יחזקאל עמ' תב ואילך.}} את הדיעות השונות בזה בתורת הקבלה, וכדלקמן (בסדר דמלמעלה למטה): | ||
'''האר"י ז"ל{{הערה|בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב}} ועמק המלך'''{{הערה|בש"א רפ"א דף א סע"א.}} פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא | '''האר"י ז"ל{{הערה|בשער ח' ( שער אדם קדמאה) רפ"ט, ובשער או"א פמ"ו דע"ט מע"ב}} ועמק המלך'''{{הערה|בש"א רפ"א דף א סע"א.}} פירשו, שהכוונה במקומו של הקב"ה היא ל'''אור אין סוף''' הסובב את המקום הפנוי{{הערה|מקום החלל שלאחר הצמצום הראשון.}}. | ||
''' | '''הפרדס''' פירש{{הערה|בערכי הכינויים, ערך מקום}} שמקומו של הקב"ה הוא '''כתר''' (היינו, אריך אנפין), ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם. | ||
''' | '''המאורי אור''' פירש{{הערה|אות מ' סעיף ק"ח.}} שמקומו של עולם הוא '''ספירת הבינה'''. היינו, "מקומו" הוא אותיות מקום וא"ו: המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות המגדירים את בחינת המקום ברוחניות). | ||
'''הרמבם''' פירש{{הערה|במורה נבוכים פרק ח' ועוד.}}, שהקב"ה נקרא "מקום" משום שהוא מקור ושורש העולם, וכן הסכים אדמו"ר הזקן{{הערה|ד"ה כי על כל כבוד חופה ועוד.}}. | '''הרמבם''' פירש{{הערה|במורה נבוכים פרק ח' ועוד.}}, שהקב"ה נקרא "מקום" משום שהוא מקור ושורש העולם, וכן הסכים אדמו"ר הזקן{{הערה|ד"ה כי על כל כבוד חופה ועוד.}}. | ||
==מקום ''' | ==מקום וגדר העולם '''עצמו'''== | ||
אבל מקום '''העולם''' אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם '''עצמו'''{{הערה|והיינו, לא '''שורשו''' של העולם כבפסקה הקודמת, אלא הגדר '''שלו''' עצמו.}}. ומפרש אדמו"ר הזקן{{הערה|בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.}} ש"מקום" הוא ששת הקצוות (ששת המידות דעולם הבריאה{{הערה|שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.}}), וכדלקמן. | אבל מקום '''העולם''' אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם '''עצמו'''{{הערה|והיינו, לא '''שורשו''' של העולם כבפסקה הקודמת, אלא הגדר '''שלו''' עצמו.}}. ומפרש אדמו"ר הזקן{{הערה|בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.}} ש"מקום" הוא ששת הקצוות (ששת המידות דעולם הבריאה{{הערה|שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.}}), וכדלקמן. | ||