37,397
עריכות
(←רבי מרדכי מזוויהל: עדכון) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו בנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל. בנו רבי מרדכי המשיך את דרכו לאחר פטירתו. לשאלתם של חסידיו מדוע משנה מדרכו של אביו ונוהג בפרישות, השיב כי הוא נוהג בדיוק כמו דרכו של אביו. כשם שהוא לא נהג כאף אחד מקודמיו, אף הוא כן. | ||
כשנסתלק בשנת [[תרס"א]], מילא את מקומו בנו רבי '''[[שלמה גולדמן]]''' מזוויהל. | כשנסתלק בשנת [[תרס"א]], מילא את מקומו בנו רבי '''[[שלמה גולדמן]]''' מזוויהל. | ||
== רבי גדליה משה מזוויהל == | == רבי גדליה משה מזוויהל == | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
כעשרים שנה שימש בתפקיד [[רב]] העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך ב[[סיביר]]. הוא קיבל את גזר הדין באהבה, ולא התרגש כלל מבית הדין הסובייטי, ואף הטיח בפניהם גלויות כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ופסק דינם אינו לא מעלה ולא מוריד. | כעשרים שנה שימש בתפקיד [[רב]] העיר, כשיראתו קודמת להוראתו, מחמיר על עצמו ומשתדל להקל על אחרים כפי הניתן. בעיצומו של עבודת הקודש קפצה עליו רוגזם של השלטון הסובייטי, והעלילו עליו כי הינו מורד במלכות. בחסדי שמים ניצל מגזר דין המוות שריחף מעל ראשו, והוא הומתק בשבע שנות עבודת פרך ב[[סיביר]]. הוא קיבל את גזר הדין באהבה, ולא התרגש כלל מבית הדין הסובייטי, ואף הטיח בפניהם גלויות כי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה ופסק דינם אינו לא מעלה ולא מוריד. | ||
בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות ב[[עיירה]] הסמוכה למוסקבה. בשנת [[תרצ"ז]] הצליח להמלט מ[[מוסקבה]] ועלה לארץ הקודש, בהתיישבו בירושלים. כאן התחבא בין הכלים והתפרנס בצמצום כשהוא חי חיי עוני. בשנת [[תש"ה]] בפטירת אביו עשה כל מאמצים להמלט מכס האדמו"רות, אלא שלחצי החסידים גברו עליו, בהיותו דמותו הרוחנית מחד ב[[דבקות]] עצומה בה' והמעורה בעניני ה[[עולם]] מאידך, המתאימה ביותר לכהן כממשיך הדרך. נסתלק בכ"ד [[מרחשוון]] [[תש | בתום שבע שנות הגלות קיבל את הרבנות ב[[עיירה]] הסמוכה למוסקבה. בשנת [[תרצ"ז]] הצליח להמלט מ[[מוסקבה]] ועלה לארץ הקודש, בהתיישבו בירושלים. כאן התחבא בין הכלים והתפרנס בצמצום כשהוא חי חיי עוני. בשנת [[תש"ה]] בפטירת אביו עשה כל מאמצים להמלט מכס האדמו"רות, אלא שלחצי החסידים גברו עליו, בהיותו דמותו הרוחנית מחד ב[[דבקות]] עצומה בה' והמעורה בעניני ה[[עולם]] מאידך, המתאימה ביותר לכהן כממשיך הדרך. נסתלק בכ"ד [[מרחשוון]] [[תש"י]]. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*בנו רבי [[מרדכי גולדמן (השני)|מרדכי]], ממשיך דרכו באדמו"רות | *בנו רבי [[מרדכי גולדמן (השני)|מרדכי]], ממשיך דרכו באדמו"רות | ||
*בנו נח, נשאר ב[[ברית המועצות]] | *בנו נח, נשאר ב[[ברית המועצות]] | ||
*בתו שרה, אשת הרב משה אהרן כ"ץ, ראש ישיבת [[חסידות ראדזין|ראדזין]] ב[[ירושלים]]. מבניהם:הרב [[יחיאל מיכל כץ]] רב בן דור, נשר. והרב [[שלמה כץ (ראש ישיבה)|שלמה כץ]]. | *בתו שרה, אשת הרב משה אהרן כ"ץ, ראש ישיבת [[חסידות ראדזין|ראדזין]] ב[[ירושלים]]. מבניהם:הרב [[יחיאל מיכל כץ]] רב בן דור, נשר. והרב [[שלמה כץ (ראש ישיבה)|שלמה כץ]]. | ||
*חתנו הרב שלמה פרישטיק. | *חתנו הרב שלמה פרישטיק. | ||
*אדל (הדסה), אשת שמואל סתיו. אחד מבניהם הוא [[דוד סתיו]]. | *אדל (הדסה), אשת שמואל סתיו. אחד מבניהם הוא [[דוד סתיו]]. | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
== רבי מרדכי מזוויהל == | == רבי מרדכי מזוויהל == | ||
לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו עד פטירתו | לאחר פטירתו נתמנה רבי מרדכי מזוויהל לאדמו"ר, וכיהן בנשיאותו עד פטירתו בשנת [[תשל"ט]]. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים | בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל" | בשנת [[תשל"ב]] הוא חתם על מכתב ברכה של האדמו"רים לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, ועליו הוסיף "גם אני בתוך אלפי המברכים, ויהי רצון שינהיג נשיאותו ברמה לקדש שמו יתברך ברבים, ונזכה בימיו ובימינו להתגלות אור הגדול, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מרדכי בן פייגא דבורה מזוויהל"{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי"ק ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 118.}}. | ||
רבי מרדכי מזוויעהל היה מוסר שיעור תניא בכל יום אחרי תפילת שחרית בבית מדרשו | רבי מרדכי מזוויעהל היה מוסר שיעור תניא בכל יום אחרי תפילת שחרית בבית מדרשו. | ||
[[קובץ:זוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם גולדמן מזוויהל]] | [[קובץ:זוויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם גולדמן מזוויהל]] | ||
ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד תורת אמת בירושלים. נסתלק בשנת [[תש"ע]]. | ממשיך דרכו היה בנו רבי אברהם גולדמן מזוויהל. האדמו"ר למד בצעירותו בישיבת חב"ד תורת אמת בירושלים. נסתלק בשנת [[תש"ע]]. | ||
שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, ר' דוד גולדמן רב חסידי זוויהל בבני ברק (למד בצעירותו בישיבת חב"ד בכפר חב"ד), רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא. חתניו: רבי אברהם חיים ראטה מ'בערגסאז-שומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מ'קאמארנא-[[גבעת שאול]], ורבי יצחק לייפער. | שאר בניו הינם: רבי יעקב לייב מבני ברק, רבי יוסף מניו יורק, ר' דוד גולדמן רב חסידי זוויהל בבני ברק (למד בצעירותו בישיבת חב"ד בכפר חב"ד), רבי שלמה גולדמן חתן רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג, ורבי שמואל גולדמן חתן רבי משה ניישלאס אב"ד סקווירא. חתניו: רבי אברהם חיים ראטה מ'בערגסאז-שומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מ'קאמארנא-[[גבעת שאול]], ורבי יצחק לייפער. | ||
את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, ממשיכים שני בניו הגדולים. רבי גדליה משה, מי שהיה מנהל המוסדות בחיי אביו פרש מהחסידות בחיי אביו בעקבות סכסוך פנימי | את מקומו של רבי אברהם גולדמן מזוויהל, ממשיכים שני בניו הגדולים. רבי גדליה משה, מי שהיה מנהל המוסדות בחיי אביו פרש מהחסידות בחיי אביו בעקבות סכסוך פנימי, ופתח בית מדרש בירושלים סמוך לבית מדרשו של אביו. לאחר פטירתו הוכתר לאדמו"ר. לעומת זאת, הנהלת מוסדות זוויהל וקהל החסידים הכתיר את הרב שלמה גולדמן בנו השני של רבי אברהם גולדמן לאדמו"ר וממשיך השושלת עד לפטירתו בג' באלול תשפ"ב, אז מונה בנו הרב משה נתן נטע גולדמן{{הערה|מתגורר ב[[ביתר עילית]]}} לאדמו"ר ואחיו הרב שמואל דוד גולדמן לגאב"ד זוויהל. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://www.rebbe.org/rebbes.html אתר זוויהל מז'יבוז] | *[http://www.rebbe.org/rebbes.html אתר זוויהל מז'יבוז] | ||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/652410/ המכתב בו הרבי מזועיהל מבקש מהרבי לפעול בעניין המשיח]''' {{אינפו}} | *'''[https://chabad.info/beis-medrash/652410/ המכתב בו הרבי מזועיהל מבקש מהרבי לפעול בעניין המשיח]''' {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] |