204
עריכות
אהרון רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון קישור
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (תיקון קישור) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | {{עריכה}} | ||
[[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:בעלזער.jpg|שמאל|ממוזער|רבי אהרן מבעלז]] | ||
רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה | רבי '''אהרן רוקח מבעלזא''' (מכונה '''המהר"א מבעלז''' או הבעלזער רב; [[אלול]] [[תר"מ]], 1880 – [[כ"א באב]] [[תשי"ז]], 1957) היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלז]] ומקים חסידות בעלז בארץ ישראל לאחר השואה. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] | רבי אהרן רוקח נולד ב[[חודש אלול]] [[תר"מ]] לרבי יששכר דוב שהיה האדמו"ר ב[[עיירה]] בעלזא. נקרא "אהרן" על שם זקנו, רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] ועל שם סב זקנו, רבי [[אהרן מקרלין]]. גדל אצל סבו, רבי יהושע רוקח, אצלו עסק ב[[תורה]] ו[[עבודת ה']]. התחתן עם הרבנית מלכה, בתו דודו - רבי שמואל מסקאהל (נכד רבי מנחם מענדל מ[[ויז'ניץ]]). לאחר חתונתו המשיך לשבת על התורה והעבודה, כשהוא פרוש מענייני עולם הזה וממעט בשינה. היה מתנהג בענווה, ברח מהכבוד והיה נעים הליכות. | ||
ב[[כ"ב בחשוון]] [[תרפ"ז]] הסתלק אביו, ורבי אהרון התמנה לממלא מקומו ב[[אדמו"ר]]ות חסידות בעלז. בימיו נתרבו החסידים לאלפים ורבבות והשפעתו הגיעה למרחקים. נודע כצדיק גדול וקדוש וכגאון בנגלה ובנסתר, בעל [[רוח הקודש]] גלויה מלומד בניסים ובמופתים, ופועל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש. שלש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בבעלז שבגליציה, עד שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שאיבד את כל משפחתו (כל בניו ואשתו נרצחו בשואה ה' יקום דמם) ובעצמו היה בסכנה, נאלץ לברוח. | |||
בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל | בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים, ובמשך ארבע שנים הטלטל בדרכו ל[[ארץ הקודש]]. בבריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, [[סוריה]] ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, כשבמקביל עסק בחיזוק היהדות בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ו[[נביא]] והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני ה[[שואה]]. | ||
במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] [[הסתלקות|הסתלק]] בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | ||
===פרישותו מחיי עולם וקדושתו=== | ===פרישותו מחיי עולם וקדושתו=== | ||
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, | ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מיטה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל [[בשר]] ובקושי [[לחם]], וחי יותר מנוזלים מאשר ממוצק, ורוב ימיו היה שרוי בתענית, גם כשאכל פעם ביום משהו קטן זה היה צלוחית קטנה של מרק, וכאשר אכל לחם או פירות היה טועם מעט עבור הברכה ומשאיר הכל ל[[שיריים]] שייקחו אחרים. כאשר העיר לפניו משמשו על כך שלא אכל כמה ימים, נענה ואמר '''"האמן לי שאינני רעב. אילו הייתי חש צורך בכך, הייתי אוכל מעצמי ולא היית צריך להזכיר לי..."'''{{מקור}}. מרוב פרישותו, הצטמק גופו עד שרק עור ועצמות נכרו עליו, עד כדי כך שבקיץ היה צריך ללכת במעיל פרווה בשביל לספק לגופו את החום הדרוש לו! | ||
היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}. | היה ידוע בשמירתו המיוחדת על קדושה{{הערה|1=מסופר שעוד כשהיה תינוק, כשעמד זבוב על ראשו כשישן - משך את שרוולו מעבר לף ידו וניעק את הזבוב - כדי שלא לגעת בידיו בשערות ראשו...}}, וכשהיה מקבל קהל לברכת 'שלום עלכם' הייתה ידו עטופה במגבת. כשמינה [[משמש בקודש|משמש]] חדש, אחד משלושת הכללים{{הערה|1=הכללים הראשונים היו: "א. כשאקרא לך, עליך לענות לי מיד. אמנם, הרי יהודי אינו יושב בטל, ולכן בטרם תענה תמחול נא ותסגור את הספר, ואז תענה לי. ב. כשאקרא לך, תבוא מהר, כי אצלי דקה היא כמו שנה"}} שהציב ר' אהרון לפני קבלתו היה:'''"יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי"'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 הצדיק שבזכותו הסכים הרבי לקבל את הפ"נ הראשון] {{שטורעם}}.}}. | ||
==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]== | ==קשריו עם [[הרבי הריי"צ]]== | ||
[[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אהרן רוקח בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|רבי אהרן רוקח בזיקנותו, בשמחת [[שבע ברכות]] של בן אחותו]] | ||
=== ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] === | === ועד עזרה ליהודי [[רוסיה]] === | ||
כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן: | כשיצא [[הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת [[אדמו"ר|אדמ"ורים]] בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו{{הערה|איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]}}, ענה הרבי אהרן: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רב ברכות וכל טוב סלה לכבוד קדושת ידיד נפשי, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ב[[רוסיה]] ובכל מקומות מושבותיהם...}} | ||
===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז === | ===מאמצי הרבי הריי"צ להצלת הרבי מבעלז === | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}. | אחר כך השיב רבי אהרן על שאלותיו של אדמו"ר הריי"צ במכתבו. הרבי עונה לו על ברכותיו באיגרת{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=573&hilite= חלק ח' עמוד תקל"ה, איגרת ב'תרי"ד]}} מ[[ראש חודש]] [[שבט]] [[תש"ה]]{{הערה|מכתבים אלו של רבי אהרן פורסמו בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" עמוד קס"ט}}. | ||
כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים ימ"ש, כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם") | כמו כן, בהיותו בארץ ישראל, ביקר חתנא דבי נשיאה, הרש"ג, אצל האדמו"ר מבעלזא, והם שוחחו כשעה וחצי. האדמו"ר סיפר לרש"ג את כל הפרטים על הצלתו מאירופה. זו הייתה הפעם היחידה שבה סיפר על מהלך הנסיעה ההיסטורית שבה ניצל מציפורני הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]], כי בדרך כלל נמנע מלשוחח על עניינים אלו. וכאן, בגלל כבודו של הרבי הריי"צ (שהרש"ג היה חתנו) והכרת הטוב כלפיו, שינה האדמו"ר ממנהגו וסיפר אודות הצלתו (שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 205-206 מעדות המשב"ק ר' צבי זאב פרידמן בספרו "זכור ימות עולם") | ||
. | . | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
===יחס הרבי אליו=== | ===יחס הרבי אליו=== | ||
הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל | הרב [[יחזקאל בסר]] מספר שפעם כשהיה אצל הרבי הזכיר את בעלזא בעניין מסוים וכאשר העלה את הענין של בעלז אמר הרבי שרבי אהרן מבעלזא היה צדיק גדול ובקי גדול בשולחן ערוך אורח חיים והוסיף הרבי שקיבל [[שיריים]] ממנו. | ||
בשנת תשט"ז ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא י"ב השלוחים ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך | בשנת [[תשט"ז]] ביקרו אצל רבי אהרן מבעלזא [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז|י"ב השלוחים]] ששלח הרבי לארץ ישראל. הביקור נערך ב[[כ"ג מנחם אב]]. בדו"ח שכתבו לרבי, מספרים השלוחים בין היתר, שכאשר מסרו לאדמו"ר פרישת שלום מהרבי, ענה: "דער גריס איז בא מער בחשיבות, און גיט איבער דעם רבי'ן א גריס, איהר זאלט מצליח זיין אין דער שליחות, און איהר זאלט זיך קענען פירן אין ארץ ישראל ווי מען דארף"(= דרישת השלום היא חשובה אצלי, ותמסרו לרבי דרישת שלום. תצליחו בשליחות שלכם, ושתוכלו להתנהג בארץ ישראל כפי שצריך).{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק ד, עמ' 210. עיין שם עוד פרטים מהביקור}}. | ||
באור ליום ב', י' אדר ראשון ה'תשל"ג ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף". | באור ליום ב', [[י' אדר א'|י' אדר ראשון]] [[ה'תשל"ג]] ביקר [[יששכר דוב רוקח|אחיינו האדמו"ר מבעלזא]] אצל הרבי, והרבי סיפר לאדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא כי פגש את דודו, האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח, וראה שהוא "צורה בלי חומר מופשט מהגוף". | ||
כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}. | כחודש לאחר הסתלקותו של רבי אהרן כתב הרבי{{הערה|מכתב בי"ט אלול תשי"ז{{הבהרה|איזה כרך ועמוד}}.}} מענה לאחד ששאל האם יש כבר ה[[אתחלתא דגאולה]]. תשובת הרבי הייתה, שכידוע שאין אתחלתא דגאולה עד זמן ביאת המשיח, והוסיף משפט המתייחס להסתלקותו של רבי אהרון {{ציטוטון|ונמצאים עתה בגלות חושך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו'}}{{הערה|יצויין שטעם זה כשלילה לאמירה שנמצאים ב[[אתחלתא דגאולה]] לא נאמר ונכתב במקומות נוספים.}}. | ||
| שורה 98: | שורה 97: | ||
*'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא | *'''אחיו''' - הרב [[מרדכי רוקח]] - האדמו"ר מבילגוריא | ||
*'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]] | *'''אחיינו''' - הרב [[יששכר דוב רוקח]] - האדמו"ר מ[[בעלז]] | ||
==משמשים בקודש בארץ ישראל== | |||
*הרב [[ישראל יעקב קלפהולץ]] מוכר גם כ'''ר' ישראל באכניער''', על שם עיר מולדתו{{הערה|ראו לדוגמה תשובה אליו בשם זה אצל רבי [[יהושע מנחם אהרנברג]], שו"ת '''דבר יהושע''', חלק ד', סימן י'.}}; סופר [[חרדי]] פורה [[חסידות בעלז|חסיד בעלז]] ו[[אדמו"ר#הנהגה|משב"ק]], ומחבר ספר אדמור"י בעלזא ארבע חלקים. | |||
*הרב [[יצחק לאנדא]] מחבר ספר בקודש פנימה שני חלקים, ו[[אדמו"ר#הנהגה|משב"ק]]. | |||
* הרב [[אברהם אלתר פולק]] פתח תקווה, אדמו"ר מברגסז פתח תקווה בנו מאשתו השנייה שאימצו. | |||
* הרב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A8 אהרן מרדכי רוטנר]. | |||
* הרב [[גרשון ריבנר]]. | |||
*הרב [[מנשה אייכלר]]. | |||
*הרב יחיאל הירש. | |||
* הרב שלום פויגל. | |||
* הרב משה טוביה גרינצוויג | |||
* הרב יוס'ל אייכלר (מקים ומייסד [[ישיבת המתמידים]] תולדותיו בספר '''רבי יוסל איש ירושלים'''). | |||
* הרב זלמן הויפמן. | |||
*ועוד. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 121: | שורה 133: | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ז]] | ||
[[קטגוריה:[[קטגוריה:משפחת רוקח]]]] | |||