37,397
עריכות
קישינב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת תווים בלתי נראים, הסרת קישורים עודפים, לשים לב שיש אתת הערך על מולדובה ויש על העיר קישינב - לא כל מה ששייך למולדובה שייך גם לקישינב
(ביטול גרסה 603007 של 109.253.191.18 (שיחה)) תגית: ביטול |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים, הסרת קישורים עודפים, לשים לב שיש אתת הערך על מולדובה ויש על העיר קישינב - לא כל מה ששייך למולדובה שייך גם לקישינב) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]] | [[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]] | ||
'''קישינב''' היא בירת [[מולדובה]] והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי השליח הרב [[זלמן אבלסקי]] | '''קישינב''' היא בירת [[מולדובה]] והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר מוסדות חב"ד שהוקמו על ידי השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. כיום מנוהלים מוסדות חב"ד במולדובה ובקישינב על ידי בנו הרב זושא אבלסקי. בעיר קישינב קיים בת הכנסת חב"ד מפואר שמנוהל בידי חסידות חב"ד. | ||
בשנת [[תשס"ג]] התרחשו [[פרעות קישינב]] נגד היהודים. | |||
==יהדות בעיר == | ==יהדות בעיר == | ||
לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים. כיום ממוקם [[בית הכנסת]] המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ברחוב [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]], והוא | לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים. כיום ממוקם [[בית הכנסת]] המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ברחוב [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]], והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. | ||
במקום פועל ארגון "בית חם". יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת [[מזון]] רחבת היקף. | במקום פועל ארגון "בית חם". יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת [[מזון]] רחבת היקף. | ||
===פעילות בית חב"ד במקום=== | ===פעילות בית חב"ד במקום=== | ||
עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה [[אחי תמימים]] או | עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה [[אחי תמימים]] או תומכי תמימים. המענה שקיבל הרב סלונים: "ברכה והצלחה אזכיר על הציון". | ||
כיום מתגוררות בקישינב משפחות השלוחים: | |||
* הרב מנחם מענדל וחיה מושקא אקסלרוד - רבה הראשי של קישינב. | |||
* הרב מנחם מענדל ולאה גוצל - רבה הראשי של טרנסניסטריה. | |||
* הרב שמואל וחיה זלמנוב - המנהלים פעילות עניפה בעיר קישינב. | |||
* הרב דוד ומושקא אקסלרוד. | |||
על הפעילות העניפה מנצח הרב זושא אבלסקי יו"ר חב"ד במולדובה. הרבנית לאה אבלסקי הנושאת בתואר: "השלוחה המבוגרת ביותר בחב"ד" מתגוררת בקישינב וממשיכה את פעילות בעלה הרב זלמן. | |||
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. | |||
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. | |||
מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב מימדים המכיל גם את גני חב"ד, הפועלים ומחנכים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות וגני חב"ד ליובאוויטש קישינב. אחראית על הגנים הינה השלוחה חי'ה זלמנוב. | מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב מימדים המכיל גם את גני חב"ד, הפועלים ומחנכים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות וגני חב"ד ליובאוויטש קישינב. אחראית על הגנים הינה השלוחה חי'ה זלמנוב. | ||
| שורה 42: | שורה 48: | ||
תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם ב[[חג החנוכה]] בשלהי [[תש"נ]], כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד לא ידע מה צופן העתיד. למרות ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות, הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת [[תנש"א]] . | תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם ב[[חג החנוכה]] בשלהי [[תש"נ]], כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד לא ידע מה צופן העתיד. למרות ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות, הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת [[תנש"א]] . | ||
במקום פעלה כבר ישיבת [[תומכי תמימים]] שקיבלה את אישור וברכת [[הרבי]], בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים. | במקום פעלה כבר ישיבת [[תומכי תמימים]] שקיבלה את אישור וברכת [[הרבי]], בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים. | ||
יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה! | יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה! | ||
| שורה 52: | שורה 58: | ||
התהלוכה עברה דרך [[בית הכנסת]] המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם. | התהלוכה עברה דרך [[בית הכנסת]] המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם. | ||
בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה... התקיים כינוס ענק, ובו אמרו הילדים את [[י"ב הפסוקים]], הגרלנו פרסים, והתקיימה מקהלת ילדים, לאחר מכאן הסבירו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות הייתה מורגשת בחלל האוויר. לאחר התהלוכה התקיימה [[התוועדות]] גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של [[רשב"י]], שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם. | בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה... התקיים כינוס ענק, ובו אמרו הילדים את [[י"ב הפסוקים]], הגרלנו פרסים, והתקיימה מקהלת ילדים, לאחר מכאן הסבירו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות הייתה מורגשת בחלל האוויר. לאחר התהלוכה התקיימה [[התוועדות]] גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של [[רשב"י]], שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם. | ||
====התנכלות השלטונות==== | ====התנכלות השלטונות==== | ||
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני התלמידים השלוחים שארגנו את התהלוכה פינחס וישצקי (כיום שליח בקייב) וזושא אבלסקי (יו"ר חב"ד במולדובה) | למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח את שני התלמידים השלוחים שארגנו את התהלוכה פינחס וישצקי (כיום שליח בקייב) וזושא אבלסקי (יו"ר חב"ד במולדובה) ממדינת מולדובה, בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני ה[[ק.ג.ב.]] והיא שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה הייתה ברורה לכל. | ||
אך למרות כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, באותה שנה הוקמה על ידי השליחים סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, ב[[חנוכה]] הוצבה חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך. וכבר בתנש"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים. | אך למרות כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, באותה שנה הוקמה על ידי השליחים סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, ב[[חנוכה]] הוצבה חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך. וכבר בתנש"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים. | ||
| שורה 69: | שורה 75: | ||
פרעות [[קישינב]] פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז זו הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב(1812). היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה. | פרעות [[קישינב]] פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז זו הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב(1812). היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה. | ||
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. | היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם. | ||
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים | פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים. | ||
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ- | המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל. | ||
מידי שנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]] | מידי שנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]]. | ||
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]] | [[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]] | ||