31,392
עריכות
שבא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=שב"א|תמונה=[[קובץ:shva.jpg|80px]]}} | {{אות|שם=שב"א|תמונה=[[קובץ:shva.jpg|80px]]}} | ||
'''שְבָא''' ('''שוו"א''') הוא אחת מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש כעיצור בסיום הברה סגורה ( | '''שְבָא''' ('''שוו"א''') הוא אחת מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש כעיצור בסיום הברה סגורה (שבא נח), או חצי תנועה בפתיחה לתנועה (שבא נע), והוא מסומן כשתי נקודות המוצבות זו מעל זו בצורה אנכית מתחת לאות. | ||
בתורת החסידות, מקביל השבא לספירת ה[[גבורה]] (מתאים בעיקר עם | בתורת החסידות, מקביל השבא לספירת ה[[גבורה]] (מתאים בעיקר עם שבא נח, שענינו עצירה). | ||
==שם הניקוד== | ==שם הניקוד== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== סוגי השבא השונים, והחטפים== | == סוגי השבא השונים, והחטפים== | ||
קיימים 4 סוגים: | קיימים 4 סוגים: שבא נח, שבא נע, שבא מרחף, ושבא געיה. | ||
מלבד זאת, באותיות הגרוניות (אחה"ע) במקום שאמור לבוא שבא-נע, מכיון שבהגיה המדוייקת לא ניתן להגות באות גרונים שבא-נע, האות מנוקדת בחטף, ובדרך כלל מקבלת את הניקוד הסמוך אליה. מסיבה זו, החטפים נחשבים כאחת הווריאציות של שבא, ומבטאים אותם רק באותיות גרוניות{{הערה|שם=תשמב חי אלול|1=ראו [https://drive.google.com/file/d/1aML94hKeOc7edOV87eFD__SHfNY8cvdu/view שיחת חי אלול תשמ"ב] סעיף כא.}}. | מלבד זאת, באותיות הגרוניות (אחה"ע) במקום שאמור לבוא שבא-נע, מכיון שבהגיה המדוייקת לא ניתן להגות באות גרונים שבא-נע, האות מנוקדת בחטף, ובדרך כלל מקבלת את הניקוד הסמוך אליה. מסיבה זו, החטפים נחשבים כאחת הווריאציות של שבא, ומבטאים אותם רק באותיות גרוניות{{הערה|שם=תשמב חי אלול|1=ראו [https://drive.google.com/file/d/1aML94hKeOc7edOV87eFD__SHfNY8cvdu/view שיחת חי אלול תשמ"ב] סעיף כא.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===פירוט המופעים השונים של סוגי השבא והחטפים=== | ===פירוט המופעים השונים של סוגי השבא והחטפים=== | ||
כאשר | כאשר השבא מצוי בסוף הברה, הוא '''שבא-נח'''. | ||
במצבים הבאים, ה''' | במצבים הבאים, ה'''שבא נע''': | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| | | | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|א | |א | ||
|'''א''' - ראש מילה | |'''א''' - ראש מילה | ||
|בתחילה מילה, | |בתחילה מילה, שבא יהיה שבא נע | ||
|שְׁמִיעָה - | |שְׁמִיעָה - השבא על הש' הוא שבא נע | ||
|- | |- | ||
|ב | |ב | ||
|ה'''שני (ב)''' מבין שני | |ה'''שני (ב)''' מבין שני שבאים | ||
|כאשר יש שני | |כאשר יש שני שבאים ברצף, הראשון יהיה שבא נח והשני שבא נע | ||
|יִשְׁמְעוּ - | |יִשְׁמְעוּ - השבא על הש' הוא שבא נח, השבא על המ' הוא שבא נע | ||
|- | |- | ||
|ג | |ג | ||
|אחרי תנועה '''ג'''דולה | |אחרי תנועה '''ג'''דולה | ||
|אחרי תנועה גדולה, | |אחרי תנועה גדולה, שבא יהיה שבא נע | ||
|שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), | |שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השבא תחתיה הוא שבא נע | ||
|- | |- | ||
|ד | |ד | ||
|תחת '''ד'''גש | |תחת '''ד'''גש | ||
|תחת אות דגושה, | |תחת אות דגושה, השבא יהיה שבא נע | ||
|לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן | |לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השבא תחתיה הוא שבא נע ולא שבא נח (למעשה, הוא שבא מרחף) | ||
|- | |- | ||
|ה | |ה | ||
|'''ה'''ללויה! | |'''ה'''ללויה! | ||
|כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, | |כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השבא על האות הראשונה יהיה שבא נע ('''ההיגיון''': כדי להקל על ההגייה) | ||
| | |במילה הַלְלוּיָה לדוגמא יש שתי ל' ברצף, ולכן השבא על הל' הראשונה מוכרח להיות שבא נע (כדי לראות עד כמה זה לא נוח, יש לנסות להגות אותו כשבא נח) | ||
|} | |} | ||
''' | '''שבא מרחף''': שבא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשבא-נח, אך מתפקד כשבא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו. | ||
''' | '''שבא געיה''': שבא נע המופיע יחד עם [[מתג]], הנהגה כמו תנועה לכל דבר. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==הברה בפני עצמה== | ==הברה בפני עצמה== | ||
כיון | כיון שהשבא לעולם לא יכול להופיע לבד, אלא רק בצירוף לתנועה נוספת, נקרא הוא 'עבד עבדים'{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1gF4V1sgQvoOBR4MZERTFI4pjMBK-ik_2/view שיחת א' דראש חודש אלול תשמ"ב, סעיף כח.}}. | ||
בשונה ממה שניסו מדקדקים שונים לטעון | בשונה ממה שניסו מדקדקים שונים לטעון שהשבא אין לו הברה בפני עצמו כלל, הרבי שולל דעה זאת לחלוטין כיוון שהיא סותרת את מה שרואים בחוש שגם אות המנוקדת בשבא בלבד - יש לה הברה, אלא שאינה יכולה להופיע כתנועה בלבד, ולכן נקרא עבד עבדים. | ||
הרבי גם הסביר את הסיבה לכך שלמרות שעל פי פשט מקומו של | הרבי גם הסביר את הסיבה לכך שלמרות שעל פי פשט מקומו של השבא הוא בסוף הנקודות, כיון שעל פי קבלה מתאים יותר שיופיע אחרי הסגול, ומכיון שאפשר להסביר גם בדרך הפשט מדוע מציבים אותו אחרי הסגול, כיון שהוא יכול לבוא כחטף עם אחד מהנקודות קמץ / פתח / סגול, בלוח הנקודות שבסידור תהילת השם הוא נקבע דווקא שם{{הערה|שם=תשמב חי אלול}}. | ||
==פולמוס סימון השבא נע בסידורים החדשים== | ==פולמוס סימון השבא נע בסידורים החדשים== | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*אברהם שטראקס, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/04/1214.pdf לימוד הקריאה לפי המסורה]''', ביאור שיטת הרבי בנוגע | *אברהם שטראקס, '''[https://files.anash.org/uploads/2022/04/1214.pdf לימוד הקריאה לפי המסורה]''', ביאור שיטת הרבי בנוגע לשבא, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה י"א ניסן תשפ"ב עמוד 301 | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נקודות]] | [[קטגוריה:נקודות]] | ||