1,623
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | הניקוד המקובל היום הוא הניקוד הטברייני על פי מסורת רבי אהרון בן משה בן אשר, אותו ניקוד בו השתמשו ב[[כתר ארם צובא]], אשר רוב הסימנים בו מופיעים מתחת לאות (בעוד רובם של [[טעמי המקרא]] מופיעים דווקא מעל לאות), בשונה ממערכות ניקוד אחרות שהיו מקובלות בשנים קדמוניות, כגון הניקוד הבבלי בו רוב הסימנים הופיעו מעל לאות. | ||
אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות | אף שבהגיה המקובלת כיום בפי רוב דוברי השפה העברית ישנן חמישה תנועות בלבד, כיון שאינם מבדילים בין תנועות קטנות וגדולות, מערכת הניקוד כוללת אחד עשר תנועות ועוד כתשעה סימנים{{הערה|להעיר, שסימני התנועות העיקריים הם תשע בלבד, ורומזים לעשר הספירות - כדלקמן בפסקה "בחסידות".}}, והמדקדקים בקריאה, הוגים אותם בצורה שונה. כך גם בהגייה האשכנזית בה משתמש הרבי ובה משתמשים רוב החסידים, יש הבדל בין אופן ההגיה של התנועות הקטנות והגדולות. | ||
==סימני הניקוד ואופן הגייתם== | ==סימני הניקוד ואופן הגייתם== | ||
שורה 192: | שורה 192: | ||
==בפנימיות התורה== | ==בפנימיות התורה== | ||
בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים [[סוס]] והנקודות נקראות רסן. בשער טנת"א שבעץ חיים{{הערה|היכל א"ק שער חמישי.}} מבואר שהנקודות הם כנגד [[שם ס"ג]], בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים. | בזוהר הקדוש מובא שהאותיות נקראים [[סוס]] והנקודות נקראות רסן. בשער טנת"א שבעץ חיים{{הערה|היכל א"ק שער חמישי.}} מבואר שהנקודות הם כנגד [[שם ס"ג]], בחינת ה'רוח' (חכמה), זאת ביחס לאותיות עצמם שהן האיברים{{הערה|ובפרטיות: התגים שעל האותיות הם ה'נפש' וכנגד [[שם מ"ה]], והאותיות עצמן הן האיברים וכנגד [[שם ב"ן]]}}. | ||
[[הבעל שם טוב]] דרש על יסוד דברי הזוהר{{הערה|חלק ב' כא ריש עמוד א.}} שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא"ן הוא ראשי תיבות "'''צ'''ירוף '''א'''ותיות '''נ'''קודות"{{הערה|שם=כשט|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/352.htm כתר שם טוב חלק שני, שנב].}}. | [[הבעל שם טוב]] דרש על יסוד דברי הזוהר{{הערה|חלק ב' כא ריש עמוד א.}} שבני ישראל נקראים צאן כיוון ששורשם מהאותיות העליונות, וצא"ן הוא ראשי תיבות "'''צ'''ירוף '''א'''ותיות '''נ'''קודות"{{הערה|שם=כשט|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/352.htm כתר שם טוב חלק שני, שנב].}}. | ||
כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}. | למרות המתבאר לעייל שהנקודות רומזות לחכמה והאותיות למלכות - זהו באופן פרטי. אבל בכללות העולמות כיון שהאותיות מצד עצמם אין להם חיבור זו עם זו - הן מקבילות לעולם ה[[נקודים]], ומכיון שבאמצעות הנקודות הן מתחברות יחד - הניקוד מקביל לעולם ה[[עקודים]], שהאותיות עקודות ומחוברות יחד{{הערה|שם=כשט}}. | ||
בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}. | בפרטיות יותר, עשר הספירות רמוזות בתשע הנקודות{{הערה|קמץ, פתח, צירה, סגול, שווא, חולם, חיריק, קובוץ ושורוק. ולגבי המלכות: כאמור לעיל הנקודות הם בדרגת "רוח", ומאחר המלכות אינה "רוח" אלא "נפש" – ולכן אין ניקוד כנגדה.}}. | ||
שורה 202: | שורה 202: | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | ||
ארבעת דרגות של טנת"א מתגלות רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]]. | ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי ב[[תורה שבעל פה]]. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. יחד עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון). | ||
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. |
עריכות