התעבות האורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מקור המושג הוא ב'עץ חיים'{{הערה|שער העקודים שער ו' פרק ג'. נסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תשנג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלד. וש"נ.}} שם מבואר שבירידת האורות למטה גם החלק הגס שבאור וגם החלק העדין והמזוכך יוצאים מעורבים יחד, ולאחר ירידתם - החלק המזוכך יותר עולה ומתעלם, ואזי החלק הנמוך יותר, שמצד עצמו הוא גס ועבה ביחס לאור שהתעלה, הופך להיות עבה יותר{{הערה|"והענין הוא כי בודאי שבחינת הכלים היה בכח אף כי לא היה בפועל בתוך האור, כי היה בבחינת האור היותר עב וגס רק שהיה בו מחובר בעצם היטב, ולכן לא נגלה בחינתו. כי‏ כאשר יצא האור דרך הפה ולחוץ יצא הכל מעורב יחד, וכשחזרו לעלות ולהשתלם כנ"ל -- אז ודאי ע"י יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים שהוא יותר עב קנה עתה עביות יותר ועי"כ לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו כנ"ל ואז נתוסף באור עב כנ"ל עביות יותר על עוביו ואז נגמר ונשאר בחינת כלי.}}, וכל זאת לפי השיטה שגם באורות עצמם יש עשר ספירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/34/index.htm המשך תער"ב חלק שני שביעי של פסח עמוד תתקלט].}}.

בתורת החסידות מבואר, שהתעבות האורות - מכוון על בחינת האותיות של שמות הוי', שהם הכלים של עשר ספירות דאצילות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/129b.htm#_ftn_3008 ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכט, ב].}}.

מקור האורות עצמם הוא מהקו, והפעולה של התעבות האורות נעשית על ידי הרשימו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/2/13.htm המשך תער"ב חלק ראשון, ליל ב' דחה"ש, יג].}}.

כל ענין התעבות האור שנעשה כלי, הוא באופן של לידה, בשונה מאופן של עיבור, כיון שבעיבור צריך קודם להיות בנין הכלים והביטול, והוא זה שממשיך את האור בתוכו, ואילו בלידה הסדר הוא הפוך, שקודם נמשך האור, ולאחר שמתעבה ומתגשם, נוצר גם הכלי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/2/43/index.htm המשך תער"ב חלק שני יום ב' דחה"ש העת"ר, א'יג].}}.