11,687
עריכות
פרשת נשא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
'''הקדמה''': | '''הקדמה''': פרשת נשא ממשיכה בעצם את [[פרשת במדבר]], שהסתיימה בתיאור עבודתם של משפחת [[קהת]] מ[[שבט לוי]] לשאת את הדברים ה[[קדוש]]ים ביותר ב[[משכן]] בעת המשאות ב[[מדבר סיני]]. | ||
*'''ראשון''' - התורה מתארת את העבודה של משפחת גרשון. ראשית | *'''ראשון''' - התורה מתארת את העבודה של משפחת גרשון. ראשית ה' מצווה את משה לספור את בני משפחת גרשון, כל אלו שבני שלושים עד בני חמישים שנה, לאחר מכן הקב"ה נותן להם עבודה, שהינה לשאת את היריעות המכסות את המשכן בכל משאות בני ישראל. לאחר מכן מתקיימת ספירה דומה לבני משפחת מררי והתורה מתארת את תפקידם: לשאת את עמודי המשכן ושאר החלקים השייכים לבניה. | ||
*'''שני''' - התורה מונה את מספרם הכולל של בני משפחות הלויים שנמנו בעליה הקודמת. בני גרשון מונים אלפיים שש מאות ושלושים איש, בני מררי מונים שלושת אלפים ומאתיים איש. בסכום הכולל של כל משפחות הלווים בני שלושים ועד חמישים שנה הגיע המספר לשמונת אלפים חמש מאות ושמונים איש. | *'''שני''' - התורה מונה את מספרם הכולל של בני משפחות הלויים שנמנו בעליה הקודמת. בני גרשון מונים אלפיים שש מאות ושלושים איש, בני מררי מונים שלושת אלפים ומאתיים איש. בסכום הכולל של כל משפחות הלווים בני שלושים ועד חמישים שנה הגיע המספר לשמונת אלפים חמש מאות ושמונים איש. | ||
*'''שלישי''' - | *'''שלישי''' - ה' אומר למשה לצוות את בני ישראל שכאשר אדם נטמא, עליו לצאת אל מחוץ למחנה. [[רש"י]] מסביר שהיו שלושה מחנות: הראשון זהו המשכן עצמו, השני הינו מחנה הלויים שחנו מסביב למשכן, והשלישי הינו מחנה ישראל של שאר השבטים. שלושת הרמות בטומאה הינם: [[צרעת]] - שהינה טומאה הנגרמת ממחלת עור. [[זב]] - שהינה טומאה של גברים. ומעל הכל [[טמא מת]] - שנטמא בנגיעה בגוף אדם מת. טמא מת עליו לצאת מהמשכן עצמו, זב עליו לצאת אף ממחנה הלויים, ואילו על המצורע לצאת אף ממחנה ישראל. בסיום התורה מצווה התורה שאם אדם חוטא לחבירו, עליו להחזיר את הגניבה בתוספת חמישית מהקרן. לרש"י כל זה התרחש ביום הקמת המשכן, בעת שכבוד ה' מלא את המשכן. | ||
*'''רביעי''' - התורה עוסקת בשלושה נושאים: השקיית | *'''רביעי''' - התורה עוסקת בשלושה נושאים: השקיית ה[[סוטה]] במקרה של אישה הנחשדת על ידי בעלה, הלכות ה[[נזיר]] שהקדיש עצמו לה', ו[[ברכת כהנים]]. השקיית הסוטה מתרחשת כאשר אישה נחשדת על ידי בעלה בניאוף. האישה מובאת אל הכהן שמגלה את שערה ומזהירה בחומרה רבה. ההזהרה-קללה מבהירה מה יתרחש לאישה אם אכן הינה נואפת. לאחר מכן כותב הכהן את הקללה על מגילה וממוסס את האותיות אל תוך [[מים]] שאותם הוא משקה את האישה. באם אכן נאפה האישה, ביטנה מתפוצצת והיא מתה מכך. באם לא נטמאה האשה ולא נאפה, המים מנקים אותה מהחשד ונהפכים לברכה עבורה: באם קודם לכן לא היו לה ילדים, כעת היא תתעבר, ובאם קודם לכן היו לה בנות בלבד, כעת תתברך בבנים זכרים, וכן כל הריון יעבור עליה בקלות וללא סבל. נזיר שנשבע לא לשתות [[יין]] או כל מוצר אחר מענבים לתקופה מסוימת, ובסיום התקופה עליו להביא קרבנות כולל [[קרבן חטאת]]. מעובדה זו אנו למדים שלמרות שלהיות נזיר הינו דבר קדוש, אך עדיין להמנע מדברים שאותם [[הקב"ה]] ברא עבורנו נחשב לחטא. בסיום ישנו [[ברכת הכהנים]] אותה הם מברכים ב[[בית הכנסת]]. | ||
*'''חמישי''' - תיאור המתנות שנדבו נשיאי השבטים למשכן כאשר סיימו לבנותו. | *'''חמישי''' - תיאור המתנות שנדבו נשיאי השבטים למשכן כאשר סיימו לבנותו ואת [[קרבנות הנשיאים]]. | ||
*'''שישי''' - המשך תיאור הנדבות של נשיאי השבטים. | *'''שישי''' - המשך תיאור הנדבות של נשיאי השבטים וקרבנותיהם. | ||
*'''שביעי''' - סיום תיאור נדבות הנשיאים וכן סיום תיאור חנוכת המשכן, ומתארת כיצד דיבר משה עם [[הקב"ה]] במשכן העדות. | *'''שביעי''' - סיום תיאור נדבות הנשיאים וכן סיום תיאור חנוכת המשכן, ומתארת כיצד דיבר משה עם [[הקב"ה]] במשכן העדות. | ||