רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כ"ק אדמו"ר המהר"ש - רבי שמואל שניאורסון מליובאוויטש - נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], ביום [[ב' אייר תקצ"ד]]. | |||
אדמו"ר המהר"ש תבע את ההנהגה "[[לכתחילה אריבער]]". כך גם התנהג בחייו האישיים. | |||
בגיל שבע היה כבר המהר"ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ"ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו"ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]]. | |||
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני הבר מצוה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן. | |||
נוסף על גאונותו בכל מקצועות התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. | |||
בגלל מצב בריאותו צוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו ידיו מנורה בגובה אדם, ולה שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפסות עץ קטנות. | |||
הרבי גם היה סופר סת"ם מומחהף בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק מגלה שכתב בכתב ידו. | |||
[[הסתלקות|נסתלק]] ב[[י"ג תשרי תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
==ילדותו== | |||
ביום השמיני ללידתו צוה אדמו"ר הצמח צדק להשכים לתפילת שחרית. לפני הברית הסתגר אבי הבן - אדמו"ר הצמח צדק - בחדרו ויצא רק לאחר השעה ארבע. אז נכנס לחדרה של אשתו - הרבנית חיה מושקא - התייעץ איתה בנוגע לשם התינוק ויצא לעריכת הברית מילה. | |||
בשעת הסעודה שאל בנו של הצמח צדק - [[רבי יהודה לייב (בן הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] אחרי מי נתן את השם. ענה הצמח צדק כי הוא על שם שואב מים בשם 'שמואל' מהעיר פולוצק, ולא על שם שמואל הנביא, זאת מכיוון שחכם עדיף מנביא. | |||
בגיל שבע היה כבר המהר"ש בקי בחמשה חומשי תורה ובחלקים גדולים בנביאים וכתובים, למד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות. בשעה שהיה משחק עם חבירו היה משנן פרקי תנ"ך בעל פה. בגיל שמונה היה נוכח כבר בעת שאביו - אדמו"ר הצמח צדק - היה אומר [[מאמר|מאמרי חסידות]]. | |||
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. לפני הבר מצוה אמר לו אביו ללמוד משניות בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהן. | |||
==חתונתו== | ==חתונתו== | ||
בשנת [[תר"ז]] התחתן עם [[הרבנית שטערנא (אשת המהר"ש}|הרבנית שטערנא]], שהייתה בת אחיו - [[רבי חיים שניאור זלמן (בן הצמח צדק)]]. | |||
סעודת החתונה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נחגגה בשמחה רבה ביום השישי ערב ש"ק פרשת נשא [[ח' סיון תר"ח]], בהיות רבינו בן י"ד שנים. | סעודת החתונה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נחגגה בשמחה רבה ביום השישי ערב ש"ק פרשת נשא [[ח' סיון תר"ח]], בהיות רבינו בן י"ד שנים. | ||
בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר"ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. | בתוך שבעת ימי המשתה חלתה הכלה ונפלה למשכב, וכעבור שלושה חודשים נפטרה ר"ל. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל היכלו הקדוש. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. | ||
שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. | שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אשת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], לחתנה, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאב. | ||
שורה 9: | שורה 37: | ||
לשאלת הצמח צדק הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! | לשאלת הצמח צדק הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! | ||
הסכים ה"צמח צדק" לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה הרבנית רבקה. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מניעזין. | הסכים ה"צמח צדק" לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מניעזין. | ||
ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו ה"צמח צדק" ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. | החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]. ביום חופתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ציוהו אביו ה"צמח צדק" ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר היתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. | ||
כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! | כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבעלי יחולו על ראשך! | ||
בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא"ח]]. | בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה [[דא"ח]]. | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
שורה 57: | שורה 73: | ||
בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. | בתקופה שלאחר הסתלקות ה”צמח צדק” כל בניו החלו לומר חסידות, והיו אף שהעלו אותם על הכתב. החסידים היו הולכים מזה לזה וכל אחד ברר לו את האדמו”ר שלבו התקשר אליו. | ||
בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש מאמר חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו הרב יהודה לייב על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שביום שלישי בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. | בליל שבת אחד אמר הרבי המהר”ש [[מאמר]] חסידות ד”ה “אז ישיר גו’ עלי באר”. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו הרב יהודה לייב על המאמר בתוספת חידוש משלו. במוצאי שבת חזר אדמו”ר המהר”ש על מאמר זה פעם נוספת עם חידוש נוסף משלו. כך חזר הדבר על עצמו כמה פעמים, עד שביום שלישי בערב אמר הרבי מהר”ש את המאמר בפעם החמישית, כאשר בכל פעם היה חידוש מיוחד. או אז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר: “הפעם אמר זאת אבא, וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד”. | ||
גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר. | גם הרב [[יקותיאל ליעפלי]], מזקני החסידים ומחשובי חסידיו של אדמו”ר הזקן בחר את אדמו”ר המהר”ש, וזאת על פי מאמר החסידות שאמר. | ||
שורה 70: | שורה 86: | ||
לאחר הסתלקותו של אדמו”ר ה”צמח צדק”, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש). | לאחר הסתלקותו של אדמו”ר ה”צמח צדק”, בא אחד החסידים הצעירים אל הרב [[שמואל דובער מבוריסוב]], מחשובי החסידים, ושאלו למי מבניו של הרבי יסע כעת? ענה לו: “לחלק בין הבנים של הרבי, אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר, שאני אסע אל הבן הצעיר” (המהר”ש). | ||
בחתונת כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה נוכח הרבי המהר"ש, מסיבת חולשת בריאותו. רק זוגתו, [[הרבנית רבקה]] נסעה עם בנה החתן לחתונה. | |||
שבוע לפני החתונה נסע הרבי מהר"ש ללוות את בנו החתן עד לעיירה אחרעמעווע, שם אמר דא"ח וסיפר דברים נפלאים. | |||
כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: | |||
עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאימא", ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני עצמי שם... | |||
המהר"ש ציוה לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שלא יחבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. כך אמנם נהג הרבי הרש"ב כל ימי חייו, שחבש את השטריימל רק בליובאוויטש. | |||
בנסיעה זו הובילו, החתן ואמו, מתנה לכלה - כובע חדש. המתנה היתה מונחת בקופסא בתוך העגלה. הרבי שאל מה יש בקופסא, וכשנאמר לו שזהו כובע עבור הכלה, ביקש לראותו. כשמסרו לו את הכובע הסיר הרבי ממנו את הפאר )הנוצה(. | |||
==הסתלקותו== | |||
בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג תשרי תרמ"ג [[הסתלקות|הסתלק]], והוא בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== |