חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

חסידות צאנז (עריכה)

גרסה מ־17:23, 16 באוגוסט 2024

הוסרו 730 בתים , 16 אוגוסט

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

ברכת הגאולה

מנטרים

6,545

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חצרות}}
+[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]]
-[[תמונה:צאנז.jpg|left|thumb|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
+[[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]]
-[[תמונה:צאנז 2.jpg|left|thumb|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם בהכנסת ס"ת לבית חב"ד]]
+[[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[צבי אלימלך]] הלברשטאם]]
-[[תמונה:שמרלר.jpg|left|thumb|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דדברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
+[[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]]
-[[תמונה:צאנזז.jpg|left|thumb|250px|הרב שמרלר והרב לייזרוביץ בביקור בישיבת חנוך לנער דלתון]]
+חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]].
-חסידות צאנז, יסודה מרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
-יסודות החסידות הינן - עבודת ה' על דרך החסידות, מתוך התמדה עצומה ודביקות ב[[תורה]].
-רבי [[יקותיאל צבי יהודה הלברשטאם]] ייסד את חסידות צאנז ב[[ארה"ב]], ולאחר מכן ב[[ארץ ישראל]], לאחר שניצל בניסים מהנאצים. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קרית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם בירושלים הקים קרית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
-רבי יקותיאל יהודה היה רגיל לומר, שהוא מקנא בליובאוויטש.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]</REF>
-לאחר פטירתו ממשיכים את דרכו, בנו רבי צבי אלימלך הלברשטאם שליט"א, בארץ ישראל, ובנו השני רבי שמואל דוד הלברשטאם שליט"א, בברוקלין.
-רבי צבי אלימלך שומר על קשר של ידידות עם חב"ד, ומשתתף לעיתים באירועים שונים.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].</REF>
-רבים מרבני צאנז היו בקשר אדוק עם הרבי, החל מרבי [[אליהו שמרלר]] שחתם על פסק דין כי הרבי משיח, והמשך ברבי [[אהרן וידר]], רבה של צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מצאנז - ארה"ב, ורבי [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז - א"י הנוכחי.
+יסודות החסידות הינם - עבודת ה' על דרך החסידות '''במסירת נפש''', מתוך התמדה עצומה ו[[דביקות]] ב[[תורה]].
-==רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר==
+מלבד צידקותו, היה רבי חיים מצאנז ידוע גם בכוחו העצום בתורה, וכן חיבר ספרים תורניים רבים. שו"ת, חידושים על מסכת בבא מציעא, חידושים על התורה ועוד.
-רבי '''שמואל אלכסנדר אונסדורפר''' שליט"א הוא פוסק ידוע. תחילה שימש כראש ישיבת "ראשית חכמה" ב[[אנטוורפן]]. לאחר מכן שימש אב"ד צאנז - [[פתח תקווה]]. מחבר הספר שפתי ישראל, ומחותן של רבו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. חתנו הוא האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז שליט"א.
-בביקור אצל [[הרבי]] לפני מלחמת המפרץ שאל את הרבי, היות שבתור רב באים לשאלו אם ליסוע מ[[ארץ ישראל]] ול[[ארץ ישראל]], מה עליו להשיב. [[הרבי]] הגיב כי כיון שהוא רב ושאלו אותו בתור רב אם כן לא יועיל כלום מה שיאמר לו [[הרבי]] מה לעשות כיון שדרוש שיענה תשובה רב מ[[ארץ ישראל]], והוא - [[הרבי]] אינו רב ולא מ[[ארץ ישראל]].
+רבי חיים כותב על [[אדמו"ר הזקן]] בהערצה '''מי לנו גדול באחרונים ממנו.'''{{הערה|1=שו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות חלק א' עמ' תט"ז)}}
-אם כן - סיים [[הרבי]] - עליך ללמוד הענינים בשולחן ערוך, והרי הדברים פשוטים, שאלו הדרים ב[[ארץ ישראל]] ודאי חל עליהם איסור ליסע מארץ ישראל, ואפילו אלו שגרים כאן ופרסמו שהולכים ליסוע לשם, אם כן ביטול הנסיעה על ידי הפרסום שנלווה לזה הוא ודאי ענין שנגד השולחן ערוך.<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 16:45]</REF>
+בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}.
-במעמד סיום ה[[רמב"ם]] השמיני נאם בחשיבות התקנה הקדושה של לימוד ה[[רמב"ם]] שעל ידי אדמו"ר שליט"א.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12418&pgnum=32 הפרדס חוברת ה' שנה סו]</REF>
+עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה.
-בסיום ה[[רמב"ם]] [[תשס"ג]] נאם בנו הרב [[שלמה זלמן אונסדורפר]], בהזכירו את ההערצה העצומה שרכש אביו זצ"ל כלפי הרבי. הרב אונסדורפר הזכיר את היות תאריך הסיום זמן סגולה, בין חג הגאולה ו[[יום הולדת]] ו[[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] ט-י כסלו, לחג הגאולה י"ט כסלו. אחר עמד הרב אונסדורפר על השייכות של [[תקנת לימוד הרמב"ם]] לפרשת השבוע, בה קוראים אנו על מאמציו של יעקב אבינו לסיים את המלחמה עם עשו ולזרז ביאת המשיח, כן פועלת תקנתו של הרבי בלימוד ה[[רמב"ם]] את הנצחון על ה[[קליפות]], בזמן זה בו "עת צרה היא ליעקב", נצחון שיביא את [[משיח]] צדקנו. הרב אונסדורפר סיים כי רואים בחוש כיצד הרבי פועל בדוגמת [[יעקב אבינו]] ומעורר כל יהודי בידו החזקה – ע"י חסידיו ושלוחיו - להתקרב לדרך התורה והמצוות, וההילוך בדרכי הרבי ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם יחישו את ביאת משיח תכף ומיד ממש. <REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]</REF>
+כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס',  ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה.
-=== בא לחזק את אמירת יחי אדונינו ===
+== יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג ==
+רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג ב[[ארצות הברית]].
-הרב ליפש מספר<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>: אני זוכר  את ביקורנו אצל הרב שמואל אונסדורפר, שדיבר איתנו בחמימות רבה, ואמר כי עד ג' תמוז היה ברור לו שהרבי הוא משיח, אבל כיום, לאחר ג' תמוז, היכן ישנן מקורות לכך? חזרתי בפניו את דברי המהרש"א במסכת [[סנהדרין]]<REF>דף ל”ח ע”ב.</REF> המבארים כי מלכי בית דוד מתחדשים כמו הירח, וכשם שטרם התחדשות הלבנה חייב להיות הסתר מוחלט, ורק לאחר התחדשותה מברכים ומקדשים אותה, כך גם בנוגע למלכות בית דוד, חייב להיות שלב הסתר כזה.
+בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות.
-הרב אונסדורפר שמע והגיב כי על פי השולחן ערוך, אינני נאמן לחזור את הדברים, עליו לראות את המקור בעצמו... הוא פתח את הגמרא ולמד את הנושא כעשרים וחמש דקות, ולאחר מכן הרים את ראשו וחייך באומרו: מאיפה הגעת לזה?
+רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}}
-הוא הוסיף וסיפר כי הגעתו לכינוסי [[י"א ניסן]] ב[[כפר חב"ד]], היא בכדי לחזק את קריאת והכרזת ‘יחי אדוננו’, וציין גם כי ידוע לו שהאדמו”ר מצאנז אף הוא היה בעד כל הענין, אך לפועל לא הסכים לחתום, בהסבירו כי זה לו כבר עשר או חמש עשרה שנים, שאינו חותם על שום מסמך קריאה...
+לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג).
-הצעתי לו אם כן לקחת את הפסק דין ולחתום לעצמו... הוא הסכים כמובן ולקח את הפסק. למרות שבפועל לא חתם, חיזק אותנו בדבריו בהחלט.
+רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}}
+רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו{{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}
-==רבי אליהו שמרלר==
+רבים מרבני צאנז קלויזענבורג היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז (שחתם על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח). הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית. הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מצאנז קלויזענבורג. הרב [[בנימין ווילגער]], מבאי ביתו של אדמו"ר מצאנז קלויזענבורג זצ"ל, ועוד.
-הרב [[אליהו שמרלר]] הוא ראש ישיבת צאנז, ואיש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מצאנז קלויזנבורג זצ"ל. היה מהרבנים הראשונים שחתמו על הפסק דין כי הרבי הוא מלך המשיח.
-בשנת [[תשנ"ו]] הגיע הרב לביקור בצפת, “החלטנו אז כי כדאי לנצל את ההזדמנות”, מספר הרב ליפש. “גיבשנו משלחת שכללה את הרב משה אשכנזי, וחלק מצוות ישיבת צפת, וקבענו עמו פגישה. במהלך השיחה עמו, צטטנו קטעים משיחת שבת פרשת משפטים תשנ”ב, אך הסתבר כי הוא הכיר את השיחה היטב, וזכר אותה בעל פה... התברר לנו כי הוא בקי בשיחות בכלל.
+== רבי נפתלי הלברשטאם ==
+האדמו"ר מגריבוב, הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין.
-“הוא סיפר לנו כי שלח פעם ספר לרבי, והספר הגיע בערב תשעה באב.
-במוצאי תשעה באב זכה לקבל את מענה קודשו בדבר הספר: “נתקבל ספרו ערב יום שנולד מלך המשיח”... הוא כמובן שמח לחתום על פסק הדין, ובהזדמנות מסויימת סיפר לי אחד מבני משפחתו, כי במשפחתם מאמינים כולם, הבנים והחתנים, כי הרבי הוא מלך המשיח!...<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]</REF>
+לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלכסנדר]].
-הרב שמרלר משמש גם כראש מוסדות "שערי הוראה", שמטרתה להנחיל לבחורי הישיבות וילדי הת"ת את לימוד ההלכה, על ידי [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. במפעל מתקיימים בחינוך כסדרם, ומחולקים מלגות בסכומים גדולים.
+==הרב אלימלך הלברשטאם==
+[[קובץ:הרב אלימלך הלברשטם בכינוס המחנכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלברשאם נואם בועידת המחנכים (תשפ"ד)]]
+הרב אלימלך הלברשאם משמש כאדמו"ר מצאנז לייפניק. ב[[טבת]] [[תש"פ]] השתתפו הרבנים [[משה הורביץ]] ו[[חיים ברוד (גני אביב)|חיים ברוד]] בשמחה משפחתית של חצרו ושוחחו עימו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|149110|בשמחת בר המצווה לשמחת בית צאנז - לייפניק השתתפו ידידי האדמו"ר, הרב השליח חיים ברוד מגני אביב לוד והרב משה הורוביץ מכפר חב"ד. השניים נצפו יחד עם האדמו"ר מפינסק קרלין שדיבר עימם על תורת הרבי, והאדמו"ר מנאראל||כ"ה טבת תש"פ}}}}. ב[[סיון]] [[תשפ"א]] השתתף הרב משה הורביץ בשמחה בחצרו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|152740|ר' משה הורביץ מכפר חב"ד הגיע לאחל מזל טוב בחתונת בית צאנז לייפניק עם בית קודינוב, ומסר לסב החתן האדמו''ר מנארול תמונה שלו אצל הרבי. האדמו''ר סיפר שהכיר את סבו של הרב הורוביץ הגה''ח אליעזר הורוביץ ע''ה, עוד כשהיה בסמרקנד||כ' סיון תשפ"א}}}}. ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשפ"ד]] השתתף הרב הלברשטאם ב[[ועידת המחנכים]] וסיפר את קורות חייו{{הערה|[https://chabad.info/news/1115021/ ניר עציון: ערב הצדעה חגיגי לשלוחי הרבי בחינוך] {{אינפו}}}}.
+== הרב נפתלי שמרלר ==
-== רבי נפתלי שמרלר ==
+הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות".
-הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי אליהו שמרלר שליט"א, ומחבר הספר "הלכות גדולות".
 בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה.
-הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: אתם צריכים להודות לקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". הוסיף הרב שמרלר, "הרבע הוא ענק שבענקים ואתם צריכם לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתיפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לרבי ולקב"ה".
+הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו".
-== רבי שלמה זלמן אונסדורפר ==
+בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי".
-[[תמונה:אונסדורפרר.jpg|left|thumb|250px|רבי שלמה זלמן אונסדופר נואם בסיום הרמב"ם תשס"ג]]
-הרב '''שלמה זלמן אונסדורפר''', בנו של הרב שמואל-אלכסנדר אונסדורפר זצ"ל וגיסו, יבדל"ח, של האדמו"ר מקלויזנבורג בארה"ק.
-נאם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]]. <REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]</REF>
+== קישורים חיצוניים ==
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב אליהו שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]
+*[https://chabad.info/news/554746/בית חב"ד אירח את בנו של האדמו"ר וראש ישיבת צאנז] {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 הרב נפתלי שמרלר בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]
-== קישורים חיצונים ==
+{{חצרות}}
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46741 הרב שמרלר באחד ממעמדי שערי הוראה]
-*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39871 בביקור בישיבת חנוך לנער בדלתון]
-*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37681 הרב רייך, רב צאנז בצפת משתתף בסיום הש"ס בצפת]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חצרות]]
+[[קטגוריה:חסידות צאנז]]

חסידות צאנז: הבדלים בין גרסאות בדף

חסידות צאנז (עריכה)

גרסה מ־17:23, 16 באוגוסט 2024

תפריט ניווט