16,072
עריכות
מדינת ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היחס למדינה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים [[תשכ"ג]] - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולה מאיר]], [[תשל"ד]] - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], [[תשד"מ]] - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"ג]], [[אהוד ברק]], [[תשס"ג]] - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], [[תשס"ט]] - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו. | ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל היה [[דוד בן גוריון]] שהקים את המדינה, וכיהן בין השנים [[תש"ט]] - [[תשי"ג]], בשנים [[תשי"ד]] - [[תשט"ו]] כיהן [[משה שרת]], ולאחריו חזר שוב בן גוריון עד לשנת [[תשכ"ג]]. בשנים [[תשכ"ג]] - [[תשכ"ט]] - [[לוי אשכול]], ולאחר מכן בתור ראש ממשלה זמני בעקבות פטירתו של אשכול, [[יגאל אלון]]. בשנים [[תשכ"ט]] - [[תשל"ד]], [[גולה מאיר]], [[תשל"ד]] - [[תשל"ז]], [[יצחק רבין]], [[תשל"ז]] - [[תשד"מ]], [[מנחם בגין]], [[תשד"מ]] - [[תשנ"ב]], [[יצחק שמיר]] ובשנים מ"ד - מ"ח בשותפות עם [[שמעון פרס]], [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ו]] שוב יצחק רבין, [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ט]], [[בנימין נתניהו]], [[תשנ"ט]] - [[תשס"ג]], [[אהוד ברק]], [[תשס"ג]] - [[תשס"ו]], [[אריאל שרון]], [[תשס"ו]] - [[תשס"ט]], [[אהוד אולמרט]], [[תשס"ט]] - [[תשפ"א]] שוב בנימין נתניהו, בשנת [[תשפ"א]] - [[תשפ"ב]], [[יאיר לפיד]] ו[[נפתלי בנט]] בשותפות, ובשנת [[תשפ"ג]] שוב בנימין נתניהו. | ||
==היחס למדינה== | ==היחס למדינה== | ||
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה הנוכחי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, הרבי מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]] | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] שחי בתקופה בה הועלה רעיון הקמת המדינה על ידי הקונגרס הציוני, התייחס לכך בשלילה מוחלטת, ואף התבטא בחריפות: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}. את טעמו המרכזי נימק באיסור שלושת השבועות, האוסר על בני ישראל למרוד באומות ולעלות ל[[ארץ ישראל]] בכוחות עצמם עד לביאת הגואל: "גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהַגָלוּת הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא על ידי בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים". בנוסף נימק את התנגדותו בחשש להתבוללות וירידה מהדרך שתגרום הציונות באי שימת דגש על שלימות התורה והמצוות והתמקדות בהתיישבות בארץ כסממן לאומי{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61, הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. | לקראת ה[[בחירות]] הראשונות בארץ בשנת [[תש"ט]] קרא אדמו"ר הריי"צ לחסידים להשתתף בהן, וכתב:{{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]].}}. | ||
יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], | יחס זה למדינה המשיך גם [[הרבי]], הוא אומנם סבר שאיסור שלושת השבועות עדיין חל, והסכמתם של האומות להקמת המדינה בשנת תש"ח אינה מספיקה, מאחר שבמצב הנוכחי אם ישאלו על כך ישיבו בשלילה{{הערה|בשיחה עם האדמו"ר מסאדיגרוא, בצל החכמה, עמ' 101 - 102.}}, אך מאחר ששאלת קיום המדינה אינה רלוונטית לאחר מעשה, אינם טעם להתכחש למציאותה, והכיר בה באופן מלא{{הערה|ישנם המסבירים כי בעקבות הסכנה שחלה בשנת תש"ח עם ביטול המנדט הבריטי לתושבים היהודיים שהתגוררו בשטח עליו תועדה הקמת המדינה מטעמי פיקוח נפש, שדוחה את האיסור של שלוש השבועות - מובא בספר "[[בין אור לחושך]]" עמוד 23.}}{{הערה|יש הטוענים כי בהקשר זה השתמש הרבי בביטוי כי ההכרה והתמיכה במדינה היא "דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [[פרדס חב"ד]], גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; [[לקט ופרט]], חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב [[אוריאל צימר]], בחוברת [[יהדות התורה והמדינה]] [http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut1-2.htm פרק יז] שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר [[יצחק ברויאר]], מהוגי הדעות של [[אגודת ישראל]].}}, הורה להשתתף ב[[בחירות לכנסת|בחירות]] לשלם מיסים ו[[צה"ל|לשרת בצבא]]. | ||
הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק | יתר על כן, הרבי ראה בניצחון [[מלחמת העצמאות]] והקמת המדינה לאחר מעשה כהצלה ונס על ידי [[הקב"ה]], והזדמנות ל[[הבאת הגאולה]] שלא נוצל כראוי{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשי"ב, יחידות גוטניק תשכ"ז (צדי"ק למלך, ח"ו).}}. כך כתב הרבי במענה למכתב בה נשאל כיצד להתייחס למאורע הקמת המדינה{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | ||
{{הערה|תוכן המכתב עליו ענה הרבי היה: בין המחנכים יש מציעים לעבור בשתיקה על יום העצמאות שנקבע לה' [[אייר]] ויש המציעים להזכיר במלים ספורות על המאורע שאירע לפני שבע שנים, שערבים התנפלו עלינו וה' ברחמיו הצילנו.}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתבו מה' [[אייר]], הנה ידוע פתגם [[הבעש"ט]] ששמענוהו כמה פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]], שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את [[השי"ת]], ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
הרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. | הרבי לא שלל השתתפות בממשלת ישראל, אך אסר לכהן כשר, אלא רק באם המשרה נטולת כל שלטון, ותפקידו הוא רק לבצע משימות (וכפי שהרבי הגדיר זאת{{הערה|ביחידות לשני בחורים. ראה בהרחבה בעלון בין כסה לעשור, מוסף ועד חיילי בית דוד לחודש תשרי תשפ"א}}, "כמנקה רחובות"). אך אם יש לו זכות להביע דעה ואינו מביעה במחאה על ההתנגדות וחוסר קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]], זה נוגד את הנאמר ב[[שולחן ערוך]]. ואם הוא מייצג ציבור, אפילו איש אחד בלבד, הוא שליח לדבר עבירה. אלא אם הוא מוחה על כל המוצע בממשלה שנוגד לדעת התורה, באופן שיוזמים הצעות והוא מבטל{{הערה|דומה להשתתפות באופזיציה}} - אז אפשר. ואם אין לו יכולת למחות והוא אינו מסוגל לכך, הרי הוא כמכריז על '[[אתחלתא דגאולה]]'. | ||
[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]] | [[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מנחם בגין ב[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|חדרו של הרבי]]]] | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||