חיים יוסף דוד אזולאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(העברה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | בשנת [[תקל"ח]] לאחר שסיים את מסעו בליבורנו, הוא נשאר במקום, לבקשת תושבי העיר, והתגורר שם עד לפטירתו. נפטר ב[[י"א אדר]] [[תקס"ו]] וטמן בליבורנו. בשנת [[תשט"ז]], ביוזמתו של הרב [[יצחק נסים]] הועלו עצמותיו ל[[ארץ ישראל]] והוא נקבר ב[[הר המנוחות]] בירושלים. | ||
==החיד"א בתורת | ==החיד"א בתורת רבותינו נשיאינו == | ||
פסקיו ודבריו של החיד"א בספריו, צוטטו אצל [[רבותינו נשיאינו]]. | |||
הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו ספרים ביצי"מ". ועוד הרבה.}} | הרבי מרבה להביא בשיחותיו ובאגרותיו את דברי החיד"א, הן מספרי החיד"א בנגלה והן מספרי החיד"א בתורת הדרוש והקבלה. {{הערה| ראו למשל (להלן רק דוגמאות מעטות מתוך ריבוי המ"מ לספרי החיד"א): אג"ק ח"א ע' ח שמציין לשו"ת חיים שאל. וכן אג"ק ח"ב ע' שלח שמציין לשו"ת הנ"ל. אג"ק ח"ד, עמ' קו, הערה 2 שמציין לשיורי ברכה. לקו"ש חל"ו ע' 185, הערה 47 שמציין לשער יוסף ולעין זוכר. בלקו"ש חי"ח, ע' 66, הערה 41 מציין לצוארי שלל. בלקו"ש ח"כ ע' 125 מביא הרבי מיוסף תהלות להחיד"א, ועיי"ש בהערה 13. הרבי מבאר את דברי החיד"א בלקו"ש חל"ה ע' 101. ספרו של החיד"א, "שם הגדולים", מוזכר פעמים רבות בשיחות הרבי, וראו למשל ביאורו של החיד"א לשם שניאור, שנעתק בלקו"ש חלק ו, עמ' 37, הערה 17. ל"ברכי יוסף" מציין הרבי פעמים רבות, למשל: אג"ק חי"ח ע' תקנה. הגש"פ עם ליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מצוה עלינו ספרים ביצי"מ". ועוד הרבה.}} | ||
בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים, מביא הרבי מפירושו של החיד"א על ההגדה {{הערה|למשל בפסקא "את פתח לו".}} | ||
בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 156.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם. | בשיחת ליל ז' מר חשוון תשמ"ו {{הערה|התוועדויות תשמ"ו, ח"א, עמ' 156.}}, אמר הרבי: "העירני חכם אחד (כלשון הרגיל בכמה ספרים) אודות דברי החיד"א ז"ל [פוסק בישראל ועד שמביאים כמה הלכות בשמו -מספרו שו"ת חיים שאל וכיו"ב, וכמו כן מביאים בשמו ענינים השייכים לפנימיות התורה סודות התורה] בספרו מדבר קדמות, ערך קיווּי, וזה לשונו{{הערה|כאן מובא בקיצור לשון החיד"א, וראו כל לשונו בשיחה במקור.}}: "אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו, אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווּי כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי וכו'. . ובזה פירש. . מטבע ברכת "את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא. . אבל ע"פ האמור אתי שפיר, והכי פירושה: את צמח דוד וכו', וכי תימא שאין לנו זכות מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווּי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו". על דברי החיד"א הללו חזר הרבי פעמים רבות בשיחותיו, ואף הורה לפרסמם{{הערה|שם=גאולה}}. | ||
בהקשר לכך ציין גם הרבי בדבר גדולתו של החיד"א: "שאין צורך להאריך על דבר גדולתו של החיד"א - פוסק בנגלה דתורה, כפי שרואים בספרי השו"ת שלו (חיים שאל ועוד), ופוסק גם בנסתר דתורה, כפי שמצינו בספריו שמביא כמה עניינים בנסתר דתורה, ומכריע בהם כו'". בהמשך גם ציין הרבי את העובדה שהחיד"א היה [[שד"ר]], ובכך היה הופך את המעות שקיבל בחו"ל - למעות ארץ ישראל, שהוא בדוגמת אמרת [[אדמו"ר הצמח צדק]] "[[עשה כאן ארץ ישראל]]". {{הערה|שם}}. | |||
הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד"א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד"א "מעשה רב". {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}} | הרבי גם מזכיר את הנהגתו של החיד"א בקשר לשבע מצוות בני נח עם אומות העולם, ומכנה את הנהגת החיד"א "מעשה רב". {{הערה|ליקוטי שיחות, חלק כו, עמ' 141, הערה 67.}} | ||