האירוע הבריאותי (תשנ"ב - תשנ"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

ביום [[כ"ז אדר א']] [[תשנ"ב]], עבר [[הרבי]], אירוע מוחי, בעת שהותו ב[[אוהל]]. השפעות האירוע פעלו על צורת התנהלותה של חסידות חב"ד וצורת הקשר של החסידים עם הרבי, שהשתנו עקב תנאי המצב שנוצרו.

החל מתחילת חודש [[אדר א']] החל [[הרבי]] לומר כל ערב [[שיחה]], דבר שהיה נדיר אז, שבה היה מעורר את החסידים להוסיף ב[[שמחה]] בימי חודש אדר, במיוחד בשנת תשנ"ב להיותה שנה מעוברת עם שישים ימי שמחה, שבהם יבוטלו כל הדברים השליליים באופן של "[[ביטול בשישים]]".

בהתוועדות השבת האחרונה שלפני הסטרוק, שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, דיבר הרבי (בין השאר) דיבורים ותכנים שלמפרע התפרשו כרומזים לאירוע הסטרוק ולהמסתעף ממנו. הרבי דיבר אז באריכות על עניינה של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]] והצורך בה ושדברים אלו מודגשים במיוחד כשמתרחש בשנים האחרונות "ויקהל" במובנו הפשטני - [[קיבוץ גלויות]]. בהקשר זה ציין הרבי את העבודה ש[[רבותינו נשיאנו]] לא [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]], וגם [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]] היה מכיוון שלא יכל לבקר את קברי אבותיו ב[[רוסיה]]{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]], שיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב.}}.

ב[[יום ראשון]] [[כ"ו אדר א']] [[חלוקת דולרים|חילק הרבי דולרים]], בחלוקה שאל הרבי באופן מפתיע ונדיר עד כמה התור ארוך?, שאלה אותה לא שאל הרבי בחלוקה אף פעם. כשנפנו לסגור את התור הורה הרבי שאלו שכבר עומדים בתור ב[[בית הכנסת]] יעברו אך אפשר לסגור את דלתות בית הכנסת{{הערה|1= מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}.