2,368
עריכות
מלבי"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים שונים
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקונים שונים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | [[קובץ:המלבי"ם.jpg|250px|ממוזער|איור של המלבי"ם]] | ||
'''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים. | '''רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר''' (מוכר בכינוי '''מלבי"ם''') ([[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] - [[א' תשרי]] [[תר"מ]]) היה מגדולי דורו, פעל ב[[רוסיה]], פרוסיה ו[[רומניה]], וחיבר ספרים רבים ביניהם פירושו הנודע על הנ"ך. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | נולד ב[[י"ט אדר]] [[תקס"ט]] בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים ה[[תנ"ך]], ה[[שולחן ערוך]] ועוד. | ||
מבין חיבוריו ניתן למנות את: מקראי קודש - פירוש על הנ"ך, ארצות החיים - חידושים על שו"ע אורח חיים, ארץ חמדה - דרשות על התורה, ארצות השלום - דרשות שונות, התורה והמצוה - פירוש על התורה, המכילתא, הספרא והספרי (עד אמצע פרשת כי תצא (כב,כא), ומשם ואילך הוא פירוש ר' יוסף הלוי יעבץ), יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון, משל ומליצה - שירי קדש, מדרש הגדה - על הגדה של פסח (ליקוט שערך נפתלי משכיל לאיתן), עלה לתרופה - פירוש על משנה תורה פרק ד' מהלכות דעות, יאיר אור - מילון מילים נרדפות. | |||
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונים בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים. | כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, [[חרסון]], לנשיץ, [[מוהילוב]] וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונים בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שילמדו את [[תורת החסידות]], אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.}}. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש ב[[חתונה]] ב[[ויטבסק]], בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן{{הערה|כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87.}}. | ||
===התייחסות לחיבוריו=== | ===התייחסות לחיבוריו=== | ||
ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר | ב[[רשימות הרב"ש]] ציין הכותב על דוח שיח שהיה לו עם [[אדמו"ר הרש"ב]]: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"{{הערה|עמ' כ"ה.}}. על החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי{{הערה|כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.}}. הרב מרדכי געלערנטער שדיווח ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"{{הערה|היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | [[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו{{הערה|ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.}}. | ||