פרשת העקידה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  28 בנובמבר 2022
מ (החלפת טקסט – "יְהוָה" ב־"ה'")
שורה 7: שורה 7:
'''פרשת העקידה''' הינה פרשה המתארת את [[נסיון העקדה]] של [[אברהם אבינו]]. פרשה זו נאמרת לאחר [[אדון עולם]].  
'''פרשת העקידה''' הינה פרשה המתארת את [[נסיון העקדה]] של [[אברהם אבינו]]. פרשה זו נאמרת לאחר [[אדון עולם]].  
==אמירתה==
==אמירתה==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'.}}, אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור זכות אבות{{הערה|במהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.}} וכן בכדי להכניע יצרו ל[[עבודת ה']] כפי ש[[מסירות נפש|מסר]] [[יצחק אבינו]] את נפשו.
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'.}}, אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור [[זכות אבות]]{{הערה|במהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.}} וכן בכדי להכניע יצרו ל[[עבודת ה']] כפי ש[[מסירות נפש|מסר]] [[יצחק אבינו]] את נפשו.


אדמוה"ז מבאר{{הערה|שולחן ערוך מהדורא קמא, סי' א ס"י, מב"י ס"ה.}} מדוע פרשת העקידה הינה בתחילת התפילה, ומביא כי צריך לומר את הפרשה בין היתר במטרה שאדם יכניע יצרו לעבוד את [[הקב"ה]]. אך עם זאת, לאור כך שבמהודרה השלישית השמיט אדמוה"ז את הטעם של המסירות נפש, נראה כי הטעם לאמירת פרשת העקידה בתחילת התפילה היא משום שסדר התפילה הוא במקביל לסדר עבודת הקרבנות, ובתחילת סדר הקרבת הקרבנות ב[[בית המקדש]] היו שואלים: "האם האיר פני כל מזרח עד שהוא בחברון, והוא אומר הן"{{הערה|[[מסכת תמיד]] ג,ב, ובתחילת פרק ג ב[[מכסת יומא]].}}. המפרשים פרשו{{הערה|פירוש המשניות ל[[הרמב"ם]] יומא שם.}}, ש"אומרים לו עד חברון, בכדי להתברך בזכרון חברון בגלל המכובדים השוכבים שם על כולם השלום, וכן אמרו להזכיר זכות ישני חברון". ובתחילת התפילה שהיא במקום העבודה, אכן מתחילים בזכות אבות.
אדמוה"ז מבאר{{הערה|שולחן ערוך מהדורא קמא, סי' א ס"י, מב"י ס"ה.}} מדוע פרשת העקידה הינה בתחילת התפילה, ומביא כי צריך לומר את הפרשה בין היתר במטרה שאדם יכניע יצרו לעבוד את [[הקב"ה]]. אך עם זאת, לאור כך שבמהודרה השלישית השמיט אדמוה"ז את הטעם של המסירות נפש, נראה כי הטעם לאמירת פרשת העקידה בתחילת התפילה היא משום שסדר התפילה הוא במקביל לסדר עבודת הקרבנות, ובתחילת סדר הקרבת הקרבנות ב[[בית המקדש]] היו שואלים: "האם האיר פני כל מזרח עד שהוא בחברון, והוא אומר הן"{{הערה|[[מסכת תמיד]] ג,ב, ובתחילת פרק ג ב[[מכסת יומא]].}}. המפרשים פרשו{{הערה|פירוש המשניות ל[[הרמב"ם]] יומא שם.}}, ש"אומרים לו עד חברון, בכדי להתברך בזכרון חברון בגלל המכובדים השוכבים שם על כולם השלום, וכן אמרו להזכיר זכות ישני חברון". ובתחילת התפילה שהיא במקום העבודה, אכן מתחילים בזכות אבות.
30,992

עריכות

תפריט ניווט