11,698
עריכות
גד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''גָּד''' הוא בנו השביעי של יעקב אבינו מאמו זלפה שפחת לאה אמנו. ==לידתו ושמ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==לידתו ושמו== | ==לידתו ושמו== | ||
ב[[פרשת וישלח]] מספרת התורה שאחר ש[[רחל]] מסרה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב ונולדו השבטים [[דן]] ו[[נפתלי]], לאה שילדה כבר ארבעה בנים אך עמדה מלדת, מסרה את שפחתה זלפה ליעקב וכבן בכור ממנה נולד גד: | |||
{{ציטוט|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד|מקור= בראשית ל, יא.}} | {{ציטוט|וַתֵּרֶא לֵאָה כִּי עָמְדָה מִלֶּדֶת, וַתִּקַּח אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר לֵאָה (בגד) בָּא גָד, וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גָּד|מקור= בראשית ל, יא.}} | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה. | המפרשים מציינים לכך שבשונה משאר נשי יעקב, בזלפה לא נאמר לשון הריון, משום שהיתה בחורה מכולן ותינוקת בשנים ואין הריון ניכר בה וכדי לרמות את יעקב נתנה לבן ללאה שלא יבין שמכניסין לו את לאה שכך מנהגן ליתן שפחה הגדולה לגדולה והקטנה לקטנה. | ||
בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב כמאמר הגמרא{{הערה|שבת סז, ב.}} שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"{{הערה|ישעיהו סה, יא.}}. | לאה כגבירה של זלפה, היא זו שקראה את שמו של גד. בטעם השם "בא גד" מפרשים שהוא מלשון בא מזל טוב. כמאמר הגמרא{{הערה|שבת סז, ב.}} שהאומר "גד גדי (=התמזל מזלי. רש"י) וסנוק לא" (עייף אל תהי. רש"י) יש בו משום דרכי האמורי. ודומה לו "הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן"{{הערה|ישעיהו סה, יא.}} המדבר על [[עבודה זרה]] בשם גד, שהיה מופקד כביכול על גורלות ומזלות. | ||
לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"{{הערה|דניאל ד, כ.}}. | לפי מדרש אגדה, הלשון "גד" הוא על שם שנולד מהול, כמו "גֹּדּוּ אִילָנָא"{{הערה|דניאל ד, כ.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים{{הערה|רש"י בראשית ל, יא.}}. | לפי הסבר אחר, העובדה שהכתיב בא גד נכתב כשהוא מחובר, "בגד", הוא מלשון בגידה, שלאה אומרת כביכול ליעקב בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים{{הערה|רש"י בראשית ל, יא.}}. | ||
==תולדות חייו== | |||
בני גד מוזכרים ב[[פרשת ויגש]] בין היורדים ל[[מצרים]]: "וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי"{{הערה|בראשית מו, טז.}}. | |||
בפרשת [[ויחי]] בברכת יעקב לבניו בטרם פטירתו, מדבר בגבורתו של שבט גד: | |||
{{ציטוט|גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב|מקור=בראשית מט, יט.}} | |||
משמו של גד נגזרת ברכתו של יעקב אליו, "גדוד יגודנו" שגדודים יגודו ממנו, שיעברו את הירדן עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. "והוא יגוד עקב" כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש. "עקב" בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו. | |||
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שגד נולד ב[[י' במרחשוון]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. | |||
בברכת [[משה רבנו]] לשבט גד ב[[פרשת וזאת הברכה]] מתייחס לגבורתו של שבט גד שהיו יושבים בסמוך לגבול, נמשלו לאריות, והיו הרוגיהם במלחמות ניכרים, שהיו עורפים לאויב את הראש יחד עם הזרוע במכה אחת: | |||
{{ציטוט|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל|מקור=דברים לג, כ-כא.}} | |||
כמו כן משה מתייחס לכך שבני גד בחרו לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי, בארץ סיחון ועוג שהיא ראשית כבוש הארץ ששם טמונה חלקת קבורתו של משה. כמו כן מתייחס לכך שבני גד הלכו חלוצים לפני ישראל במלחמת כיבוש הארץ כפי ההסכם שעשו עם משה ואכן הם שמרו את הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו{{הערה|רש"י דברים לג, כ-כא.}}. | |||
==בתורת החסידות== | |||
{{השבטים}} | {{השבטים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||