8,419
עריכות
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←תולדות חיים: ויקיזציה) |
||
(10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. | נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. | ||
בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה. | בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה. | ||
בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] | בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] ואחותו של הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]]. לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד ל[[חורף]] [[תרפ"א]] (1921), אז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו בעקבות הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה. | ||
מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). | בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). | ||
בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], | בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], ניהל את ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של [[ | בשנת [[תרפ"ט]] זכה לחתום כאחד מהעדים בשטר התנאים של [[הרבי]] ו[[הרבנית]]. | ||
== עבודתו בישיבת תומכי תמימים== | == עבודתו בישיבת תומכי תמימים== | ||
שורה 45: | שורה 45: | ||
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], והרב [[רפאל כהן]], כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו. | ||
בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צערו ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | ||
שורה 65: | שורה 65: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''חסדי ישראל'''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק ד (ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]), פרק טז - מאבק להצלת מזכיר הרבי (הרב פייגין) | |||
* '''חזון יחזקאל''' - ה[[התקשרות]] בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב [[נחום גרינוואלד]], [[היכל הבעש"ט]], גליון ל"ג. | * '''חזון יחזקאל''' - ה[[התקשרות]] בכתבי ר' יחזקאל פייגין, עם מבוא מאת הרב [[נחום גרינוואלד]], [[היכל הבעש"ט]], גליון ל"ג. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | ||
שורה 74: | שורה 75: | ||
*{{קישור שטורעם|84302|news|מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' ב[[שבת]] חנוכה?|הרב אהרן לייב ראסקין|כ"ז בכסלו תשע"ו}} | *{{קישור שטורעם|84302|news|מדוע אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר 'החלצו' ב[[שבת]] חנוכה?|הרב אהרן לייב ראסקין|כ"ז בכסלו תשע"ו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/128696 הנסיונות להצלתו, ותיעוד המצבה של גיסתו בה הונצח שמו]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/128696 הנסיונות להצלתו, ותיעוד המצבה של גיסתו בה הונצח שמו]''' {{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_29.html מכתבים מרתקים של החסיד ר' חאצ'ה פייגין]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' | *'''[https://77012.blogspot.com/2022/09/blog-post_29.html מכתבים מרתקים של החסיד ר' חאצ'ה פייגין]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}} | ||
* [https://derher.org/wp-content/uploads/06-kislev-5773-13.pdf א ציור פון א חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער] | |||
{{מיון רגיל:פייגין, יחזקאל}} | {{מיון רגיל:פייגין, יחזקאל}} |